בימים אלו יוצאים תלמידי ישראל לחופשת קיץ המשתרעת על פני חודשיים שלמים, ותלמידי התיכון וחטיבות הביניים אף זוכים לעשרה ימי חופשה נוספים. לא אדון כעת במקור של הנוהג הזה, שנפוץ כעת פחות או יותר ברוב מדינות העולם, אולם יש לציין שלפני מאתיים שנה בתי ספר פעלו לרוב למשך כל השנה עם חופשות יותר קצרות. הדיון אודות קיצור החופש עולה כמעט בכל שנה, ואותנו מעניין לברר איך החופשה הזאת משפיעה על הלמידה של התלמידים?
יש מחקרים בארה"ב שמראים שיש פיגור לימודי משמעותי בקיץ, באופן ספציפי בתחומי המתימטיקה והבנת הנקרא. מחקר מפורסם של קופר בשנת 1996 העלה את הטענה שהפיגור הרבה יותר משמעותי אצל תלמידים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה, מאשר אצל תלמידים ברמה חברתית-כלכלית גבוהה. מדובר על פיגור למידה של כחודשיים עד שלושה חודשים במתימטיקה ובמיומנויות הקריאה, מה שאומר שהתלמידים הללו מפסידים כחמישית עד רבע מתוך כל מה שלמדו במשך השנה.
כרגיל לגבי מחקרים מסוג זה, ישנן מחלוקות בשאלה באיזו מידה המחקר מדויק ומשקף את המציאות הכללית, ובאופן ספציפי יש המערערים על ממצאי המחקר הזה, ותוהים האם אמנם הפיגור הלימודי בקיץ מעצים את הפער בין תלמידים מרמות סוציו-אקונומיות שונות, ואם כן – באיזו מידה. הטענות המרכזיות כנגד המחקרים הראשונים היו, שהחוקרים השתמשו במבחנים שונים – מבחני סוף שנת הלימודים לעומת מבחנים של תחילת השנה, שהמבחנים לא הותאמו לרמה של התלמידים (מכיוון שהמחקר היה ישן ובינתיים התקדמנו ביצירת מבחנים) ובנוסף – בהמשך פורסמו מחקרים אחרים שהניבו תוצאות סותרות.
המחקר הכי מעודכן בארה"ב הוא מורכב למדי וכולל הרבה ניואנסים, ושם נטען שבהחלט יש פיגור לימודי בקיץ והוא משמעותי, אבל הוא מאוד משתנה לפי קבוצות.
מכיוון שבמסקנות המחקר יש כ"כ הרבה ניואנסים, קשה לדעת איך ליישם את התוצאות בצורה מדויקת לגבי המצב בישראל. עם זאת, בקיצור ניתן לסכם שהם מצאו פיגור לימודי בקיץ כמעט אצל כולם, אבל הפיגור הכי משמעותי נמדד אצל אלו שלמדו הכי הרבה במשך השנה, ואצל תלמידים יותר מבוגרים (המחקר בדק רק עד כיתה ח'). החריג היחיד היה קבוצת תלמידים ממזרח אסיה שלמעשה למדו יותר בקיץ – אולי משום שההורים דחפו אותם ושלחו אותם לכל מיני תוכניות העשרה במהלך החופשה. עוד נמצא, שהפער בין 'שחורים' ו'לבנים' התעצם דווקא במשך שנת הלימודים ופחות בלט בקיץ – כנראה בזכות העובדה שבזמן החופשה שתי הקבוצות לא כל כך למדו, ולכן התפתחו פחות פערים.
מה זה אומר בשבילנו? קשה לדעת באופן חד-משמעי בלי מחקר מקיף בישראל, אבל ברור שיש פיגור לימודי משמעותי אצל רוב התלמידים, אולי חוץ מאותם יחידי סגולה מבין התלמידים החזקים שמצליחים לשמור על הרמה. עוד ניתן להסיק, שהזדמנויות למידה עשירות ושונות בקיץ עשויות להיות מאוד משמעותיות עבור התלמידים, ומסייעות לצמצם פערים.
איזה סוג של תוכניות מומלצות לקיץ?
הבעיה היא שמחנות קיץ עם תוכן עשיר, מורים/מדריכים טובים ויעדים ברורים – הם אמנם מאוד יעילים, אבל הם גם עולים כסף רב ואינם ברי-השגה דווקא עבור אלו שהכי צריכים אותם... אז מה כן ניתן לעשות? בארה"ב התחילו עם תוכנית קריאה מעניינת בקיץ, שבמסגרתה קנו שמונה ספרים במשך הקיץ לכל תלמיד שהשתתף, עם משימות לכל ספר, כולל הסברים מאוד ברורים להורים על התוכנית, ועל מה שמצופה מהתלמידים. התוכנית הזו הראתה הרבה הצלחה בשמירה על הרמה הלימודית, וזאת בהשקעה יחסית צנועה.
ייתכן שמורים ובתי ספר יכולים לתת משימות שהן סבירות לביצוע, ועד כמה שניתן – שונות מהדרישות במשך השנה. ניתן גם לארגן שבוע או כמה ימים מרוכזים של לימוד או העשרה נקודתית, אשר מיועדים לתלמידים המעוניינים או לאלו שזקוקים לכך.
יש לשים לב, שכאשר נותנים משימות לכיתה רצוי לתת להם סיבה לעשות את זה, כמו הוספת נקודות בתחילת השנה למסיימים או מבדק שישקף האם באמת עשו את התרגילים בהצלחה, ומאוד חשוב שיהיה פידבק חיובי לאלו שעושים את המשימות – בין אם זה בא לידי ביטוי במילים, במספרים או בסמלים. ברור שחייבים לתת משימות שהמורה יכול לבדוק יחסית בקלות, ולתכנן מה קורה אם המורה שנותן את המשימה לא יהיה המורה של השנה הבאה, כי זה מאוד מתסכל לתלמיד (ולכולנו) לעבוד קשה ולעשות את המשימות אם אחרי כל זה מתעלמים מההשקעה.
לסיכום: מצד אחד, הקיץ הוא זמן שבמהלכו התלמידים שוכחים חלק ממה שלמדו במשך השנה ויש בו הפסד מסוים מבחינה לימודית, אבל מצד שני יש בו גם הזדמנות לקדם את התלמידים ואולי אף לאפשר להם לצמצם פערים. חייבים לחשוב איך לעשות זאת בחכמה, כך שנצליח למקסם את הלמידה אצל התלמידים, מבלי להנחית עומס יתר עליהם, על הוריהם או על המורים.
בפוסט הבא נפרסם לינקים לאתרים במקצועות שונים, שיכולים לשמש להעשרה של תלמידים בתחומים שמעניינים אותם במשך הקיץ.
קיץ בריא וחופשה נעימה!
Comments