קריאה - אז למה להמשיך לקרוא?

קריאה

נראה שהגיע הזמן לחדש את הבלוג השנה, אחרי שבעה באוקטובר ותוך כדי המלחמה המתמשכת. התלבטתי על איזה נושא לדבר. ייתכן שרצוי היה לדבר על המלחמה ואיך בתי ספר ומורים אמורים לתמוך בתלמידים שלהם בזמן מלחמה, ואולי באמת אתייחס לזה בעתיד. אבל חשבתי לפתוח בנושא אחר שהוא חשוב פדגוגית וגם יכול לעזור לאנשים ולתלמידים להירגע ולהימלט קצת מהמציאות המטורפת שבה אנחנו נמצאים.

הפעם נדבר על קריאה.

מה קורה? מי קורא?

              סקר שנעשה בארה"ב בשנת 2020 מצא שאחוז התלמידים בני שלוש עשרה שקוראים ספרים להנאתם, פחת עד כדי חצי מזה שדווח ב-1984. במקביל, אחוז התלמידים הטוענים שלעולם אינם קוראים ספרים לשם הנאה - הוכפל. בשטח יש ירידה משמעותית גם בכמות ובאיכות הקריאה וגם באחוז התלמידים הקוראים בשעות הפנאי. 

              ואולי בכלל צריך לפתוח בשאלה: למה בעצם צריכים לקרוא ספרים? - הרי העולם הפך להיות דיגיטלי וניתן לקבל תקצירים כמעט בכל נושא ועל כל ספר. האם עבר זמנה של קריאת ספרים?

קיצור תולדות הקריאה

יש לשים לב שקריאה איננה התנהגות טבעית. לעומת דיבור ושמיעה - שכנראה מושרשים בתוך מערכת העצבים שלנו ובאים בטבעיות כשנחשפים לשפה - הקריאה והכתיבה מצריכות למידה פורמלית. אנשים שלא לומדים לקרוא ולא קוראים באופן עקבי - פשוט לא ידעו לקרוא.

הקריאה נוצרה בשלב מאוחר יחסית בתרבות האנושית, והציפייה שכולם ידעו לקרוא התפתחה הרבה יותר מאוחר. המיומנויות של קריאה וכתיבה נולדו לפני כמה אלפי שנים, בעקבות הרחבה פוליטית של ממלכות שהיו זקוקות לדרך יעילה לזכור פרטים ולתקשר עם מקומות רחוקים ומפוזרים. בהתחלה הקריאה והכתיבה התבצעו בעיקר סביב המסחר, והתמקדו בסימנים המייצגים בעיקר סחורות וכמויות. הן היו כלים שימושיים שסייעו לעקוב אחרי העסקים והפוליטיקה, ואיפשרו את הרחבת האימפריה. הרעיון שניתן לסמל מספרים בקווים היה חידוש גדול וחשוב. מאוחר יותר גם הצליחו להפוך ציורים של חפצים לסמלים המסמנים אותם, ועם הזמן הפכו את הסמלים של החפצים לאותיות שהיוו סימנים לצלילים והברות. כך נולדו הקריאה והכתיבה.

מאוחר יותר הפכו הקריאה והכתיבה להיות כלים חברתיים המאפשרים לתעד ולשמר ערכים ואירועים, ולתקשר עם אחרים בתחומי דת ומשפט, היסטוריה, מדעים, תרבות ועוד.

היו קבוצות של אנשים שהתמקצעו בקריאה וכתיבה והם שרשמו והקריאו את הדברים. רוב העם לא היה יכול לקרוא ולכתוב, והאנשים חיו בתרבות אוראלית. רק סביב המצאת הדפוס והאפשרות להדפיס ספרים בזול, החלה הקריאה להתרחב לעוד מעגלים. במשך הזמן קריאה וכתיבה הפכו להיות נחלתו של כל אזרח כמעט, ונעשו בסיס כמעט לכל דבר: עסקאות, משפט, מינהל ותחומים רבים נוספים.

אז למה להמשיך לקרוא?

כיום, קריאה וכתיבה מאפשרות שיתוף בין אנשים וגופים שונים, וכן את העברת הידע, הערכים והתרבות בין הדורות כמעט בכל תחום אפשרי: מדע, מתמטיקה, ממשל ומדינאות, רפואה, דת, חינוך, מחקר, ספרות ועוד. אלו כלים שבאמצעותם ניתן לשתף רגשות, דעות, מחשבות ותובנות מורכבות. זהו הכלי הכי יעיל ללימוד ולשותפות פעילה בחברה לאורך החיים, וגם דרך מצויינת להפיג שיעמום ואף להפיק הנאה. לכן כולנו זקוקים לקריאה, בכל שלב בחיים.

כאפקט נלווה וכרווח מהצד, הקריאה גם מפתחת את המוח ומשפרת את המשמעת העצמית ויכולות הריכוז וההתמדה שלנו. בנוסף, קריאה וכתיבה הן הכלים הכי מפותחים שיש בידינו לטובת חשיבה ביקורתית, ודיאלוג פורה בין יחידים וקבוצות.

תקרא טוב - יהיה טוב!

              ממחקר מקיף, שסיכם וניתח המון מחקרים על קריאה מוקדמת, עולה בבירור שמי שקורא יותר - הופך להיות קורא מוצלח יותר. זה מתחיל בכיתות הנמוכות, בהן הדגש הוא להצליח לקרוא את האותיות ואחר כך את המילים, ממשיך בכיתות יותר גבוהות שבהן המוקד עובר להבנת הנקרא ולקריאה לצורך למידה, וניכר אף בתיכון ובאקדמיה כשהקריאה והכתיבה הן הבסיס לצבירת ידע ורכישת הבנה, וכלים לביקורת ויצירה.

              הבנת הנקרא ברמה גבוהה עשויה לנבא הצלחה בלימודים ובחיים הכלכליים ולתרום לבריאות נפשית איתנה יותר, וכן מאפשרת יותר הזדמנויות בחיים כמעט בכל תחום. אנשים שקוראים יותר וקוראים טוב יותר, הם על פי רוב פעילים יותר בפוליטיקה ובחברה ובכל תחום אחר כמעט, כולל ספורט. יש להם סיכוי יותר קטן להתגרש או להידרדר לפשיעה חמורה, ויש להם יותר יכולת אמפתית.

לפי הדו״ח של ה-National Endowment of Arts קריאה היא פעילות שאין לה תחליף, לשם הצמחת מבוגרים פוריים, יצרניים ופעילים ויצירת חברה בריאה.

איך אנחנו קוראים?

מצב הקריאה בישראל אינו מזהיר, לצערנו. במדד מבחני פיז״ה, לדוגמה, ישראל אינה מדורגת במקום טוב בנושא הקריאה. אמנם אחוז התלמידים בישראל המצטיינים בקריאה דומה למה שנצפה במדינות המתקדמות ב-OECD, אבל יש פערים גדולים בין אחוז התלמידים שיודעים לקרוא ברמה בינונית ומטה במדינות ה-OECD לעומת האחוזים הנמוכים שנמדדו בישראל. למרבה הצער, יש לנו כאן גם אחוז גבוה של תלמידים שבקושי יודעים לקרוא.

הנתונים הללו מביאים אותנו לנושא נוסף, שנרצה להרחיב בו בעתיד.

ישנן כמה רמות בקריאה וישנם רבדים וסוגים שונים של קריאה. קודם כל חייבים ללמוד לקרוא בצורה הכי בסיסית. זה מצריך תרגום אותיות לפונטיקה וצירוף של האותיות למילים, לאחר מכן הבנת המילים השלמות ואחר כך הבנת פסקאות והתוכן המורחב של הטקסט השלם. זוהי בעצם משימתם של התלמידים מגן חובה עד סוף כיתה ב' או ג'. אחרי שרוכשים את הבסיס לקריאה, ניתן ליישם אותו למטרות שונות, כמו קריאה לצורך קבלת מידע, קריאה לשם למידה וכן קריאה להנאה. אפשר להבחין בין קריאה של רומנים פשוטים לבין קריאת רומנים קלאסיים ומורכבים וכן בין קריאה מרפרפת לבין קריאה מעמיקה הדורשת מיומנויות מורכבות יותר כמו פרשנות וניתוח, קריאה בין השורות, ביקורת והשוואה.

בנוסף לזה, כפי שנראה בהמשך, יש גם למדיום השפעה על אופי הקריאה. אינה דומה קריאה בדפוס לשמיעת ספרים באודיו, או לקריאת טקסט המלווה בגרפיקה, במצגת או בוידאו ומשלב גם חלק חזותי ו/או קולי.

כל הגורמים הללו משפיעים על ערך הקריאה ועל האיכות שלה. ברור שהמהפכה הדיגיטלית השפיעה  בגדול וממשיכה להשפיע על הרגלי הקריאה שלנו ועל איכות הקריאה. 

              בפוסטים הבאים אני רוצה להעמיק יותר בשאלה מה זה 'קריאה', להבחין בין סוגים שונים של קריאה, לסקור את ההשפעה של העולם הדיגיטלי, ולהציע כמה הצעות לטובת המורים שבינינו ובכלל - למען עתידנו בתחום הקריאה.