שיטת רוזנשיין– מתכון ללמידה מוצלחת
מאמר מפורסם שראה אור ב-2014 ע"י חוקר חינוך בשם ברק רוזנשיין, משלב מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית עם מצוינות בהוראה, ומציע דרך ליישום מסקנות המחקר לטובת הוראה מוצלחת.
יש לציין, שישנה חפיפה מסוימת בין שיטתו של רוזנשיין לשיטת מדליין הנטר, אלא שהיא נתנה מתכונת מדויקת כיצד לבנות שיעור, ואילו הוא נותן כאן כללים רחבים וגמישים יותר – ובעיקר מתווה עקרונות.
רוזנשיין טוען, בעקבות המחקרים שהוא סיכם, שישנם כמה שלבים בהוראה מוצלחת:
1. חזרה – לפתוח כל שיעור בחזרה על עיקרי השיעור הקודם.
א. צריכים לתת הרבה הזדמנויות לחזרה – במהלך השיעור ומחוץ לשיעור.
ב. חייבים לבחור את הדברים שהכי חשוב לדעת, ולתרגל אותם עד שהתלמידים ידעו אותם היטב.
ג. רצוי לחזור באמצעות שיעורי בית על הדברים החשובים – מושגים מרכזיים ומיומנויות נדרשות.
ד. חייבים לגלות את הטעויות של התלמידים (לשאול אותם על שיעורי הבית, לוודא הבנה ולזהות קשיים) ולהראות להם איך לתקן אותן (ניתן גם לתת לתלמידים לתקן זה לזה את שיעורי הבית).
ה. משננים את הנלמד עד שהתלמיד לא רק משיג שליטה מלאה במידע ובמיומנויות שנרכשו, אלא מגיע למצב של 'טייס אוטומטי'.
2. חלוקה ליחידות קצרות – להציג חומר חדש במנות קטנות כאשר כל יחידה נלמדת היטב, להדגים לתלמידים ולתת להם לתרגל אחרי כל שלב.
א. המורים הכי מצליחים התעכבו הרבה בהוראת חומר חדש:
· הם הסבירו בצורה ברורה.
· הם הסבירו והדגימו בעזרת שפע של דוגמאות.
· הם שאלו את התלמידים הרבה שאלות כדי לוודא הבנה ולהעמיק אותה.
(לדוגמא: למורים יותר מצליחים נדרשו עשרים ושלש דקות כדי להסביר נושא חדש בשיעור מתימטיקה, בעוד מורים פחות מצליחים הסתפקו בתשע דקות).
ב. רק אחרי שהתאמנו ככיתה הם נתנו לתלמידים גם להתנסות לבד.
ג. הם חילקו את החומר ליחידות יותר קטנות כדי שתלמידים לא ירגישו מוצפים ויוכלו להשתלט על כל חלק בנפרד, ורק בסוף חיברו את הכל יחד.
3. שאלות ובדיקות – לשאול הרבה שאלות ולעקוב אחרי התשובות של כל התלמידים.
א. המורים הכי מצליחים שאלו הרבה שאלות גם על תהליך החשיבה (שאלות של 'מטא-קוגניציה') וגם על התוכן.
ב. הם דאגו לבדוק כל תלמיד.
ג. הם עודדו שיחה כיתתית סביב השאלות.
ד. הם עודדו את שיתוף הפעולה של כל תלמיד בכל מיני דרכים. למשל:
· ביקשו מכל התלמידים לכתוב תשובה לשאלה, ורק אחר כך העלו אותה לדיון בפני הכיתה.
· ביקשו מכל מי שיודע את התשובה להצביע, ורק לאחר מכן שאלו תלמיד ספציפי או נתנו את רשות הדיבור למי שרוצה לענות.
· ביקשו מכל אחד לשתף את השכן שלו בתשובה, ואחר כך אפשרו לשתף עם הכיתה כולה.
· ביקשו לכתוב את התשובה על כרטיס ולהצביע עם התשובה, או חילקו פתקי הצבעה.
· ביקשו מכולם להצביע אם הם מסכימים לתשובה של פלוני, וכדומה.
4. הדגמה ופיגומים – להראות ולעזור לתלמידים איך לבצע את המשימה (model).
א. מורים טובים הדגימו לתלמידים כמה פעמים.
ב. הם הדגימו תרגילים וביצועים יד-ביד עם התלמידים, שלב אחרי שלב.
ג. לאחר מכן הם נתנו לתלמידים תרגילים פתורים חלקית, ונתנו להם להשלים.
ד. הם חשבו בקול רם כשהם הדגימו, כדי שכל התלמידים יקלטו מה קורה.
ה. נתנו לתלמידים רמזים או כלים לעזרה
5. תרגול בעבודה עצמית מונחית – להנחות את הביצוע והתרגול של התלמידים.
א. מורים טובים עשו הרבה חזרות על מונחים.
ב. חייבים לעבד את החומר כמה פעמים כדי שהוא יופנם, יאוחסן בזיכרון ויהיה נגיש וזמין לשליפה.
ג. בעת תרגול, ניתן לבקש מתלמידים לבצע את המשימה על הלוח, ואז לבקש מהם לתרגל באופן עצמאי כשהם יודעים פחות או יותר מה מצופה מהם.
6. בדיקות – לבדוק את רמת ההבנה של התלמידים.
א. מורים טובים מבצעים בדיקה מול התלמידים:
· האם יש צורך לתת עוד הזדמנות לחזרה? האם יש צורך במבדק מסוים כדי לראות אם התלמידים הבינו?
· מבקשים מהתלמידים לסכם מה למדו.
· מעלים לדיון היגדים של תלמידים ומבקשים לנקוט עמדה ביחס למה שהחבר אמר וגם לנמק – מדוע מסכימים אתו או למה חולקים עליו.
· ניתן לבקש מתלמידים להגן על התשובה שלהם.
· לא שואלים 'האם למישהו יש שאלות?' אלא לבדוק אסרטיבית מה הם מבינים.
7. הצלחה של כולם – להשיג אחוז גבוה של הצלחה.
א. אם לימדת טוב – התלמידים אמורים להצליח באחוז גבוה של התרגילים (כ-80%).
ב. הצלחה היא סימן לכך שהתהליך אמנם היה מאתגר, אבל בסוף התלמידים גם יודעים את החומר.
8. ביקורת ופיקוח – לבדוק תרגול עצמאי של תלמידים.
א. העבודה העצמית חייבת להיות תוצאה של מה שנלמד בכיתה.
ב. רצוי לתרגל גם בכיתה וגם בבית.
ג. בזמן העבודה העצמית כדאי שהמורה יסתובב ויבדוק את יכולת התלמידים.
ד. לימוד בזוגות וקבוצות כאשר התלמידים חייבים להסביר זה לזה – יכול להועיל ל.
9. שינון – לבצע עם התלמידים חזרה שבועית וחודשית.
א. גם בחזרות – להרחיב את הידע מסביב לנושא.
ב. תרגול יקנה להם שליטה אוטומטית וידע יותר עשיר ורחב מסביב לנושא.
ונסכם בקיצור: רוזנשיין ממליץ על הרבה חזרות, לימוד במנות קטנות, לימוד מדורג שמתחיל בהסבר עם הדגמות וממשיך בעבודה עצמאית עם תמיכה, בדיקה תמידית לוודא שהתלמידים מבינים וחזרות נוספות גם לאורך זמן עד להשגת שליטה אוטומטית, על מנת להשיג למידה מיטבית.
לינק למאמר המקורי:
Comments