מסביל לפעיל – הקטגוריה השנייה: עבודה בקבוצות

אנו ממשיכים במסע שפתחנו בו: המעבר מלימוד סביל – בו התלמיד יושב ושומע והמורה לבדו פועל ל'העברת החומר' לתלמידים, ללימוד פעיל יותר המשתף את התלמידים בתהליך. הצבנו את סוגי הכלים הלימודיים השונים על ציר המארגן אותם מהפשוט ביותר למורכב ביותר, וחילקנו לארבע קבוצות. את הקבוצה הראשונה פגשנו בפעם שעברה, וכעת נסקור את הקבוצה השנייה.

צוות לעניין

כאן בעצם אנו חוצים את הגבול ועוברים מלימוד פרונטלי ללימוד קבוצתי. יתכן שהתכנים לא משתנים בצורה דרמטית, אבל המדיום – כן. הצעד הראשון הוא ליצור דיון קבוצתי בין התלמידים, ולא רק להסתמך על המשולש הנצחי: המורה שואל – התלמיד עונה – המורה מגיב. המחקר מראה שעבודה בקבוצות מגבירה את קליטת המידע ואת תהליכי הזיכרון, גורמת למחשבה ברמה גבוהה יותר ומקדמת את יכולת התקשורת של התלמידים. בנוסף, עבודה בקבוצות היא פרקטיקה חשובה ביותר להמשך הדרך, כאשר נכנסים לשוק העבודה.

כדי לעשות את זה כדאי ליצור כללים ברורים:

§ לדאוג שכולם משתתפים ואין קבוצה קטנה ששולטת על הדיון.

§ לכבד אחד את השני;

§ לתת לכל תלמיד לסיים את המשפט שלו;

רצוי להשאיר זמן לדיון קבוצתי (– עשרים דקות זה זמן סביר), וחייבים להכין שאלות פתוחות, מורכבות וטובות (בהזדמנות אחרת נשוחח על איך שואלים שאלות טובות). ניתן לתת לכיתה לשוחח על השאלות בקבוצות קטנות (אפשר להשתמש ב'זום' בתכונת Break Rooms), ואחר כך לחזור למליאה ולעשות דיון עם כל הקבוצה.

דגשים לעבודה בקבוצות

ניתן לשאול תלמידים מה היה הכי מעניין בדיון עד עכשיו, חשוב להחזיר תלמידים שנעלמו מהדיון, ורצוי שיהיו רגעים של שקט כדי שכולם יחשבו. כאשר עושים זאת בלימוד מקוון, כדאי לעודד תלמידים להגיב לתשובות של אחרים ולהבהיר שיקבלו נקודות על כך שהם מגיבים, אך בתנאי שהם לא משתלטים.

לגבי גודל הקבוצות – רצוי שבכל קבוצה יהיו בין שניים לשישה תלמידים. ככלל, עדיף לעבוד עם קבוצות קטנות ככל הניתן, אלא אם כן מדובר על דיון כיתתי (שבו נדון בפוסט אחר). בנוסף, לא כדאי לתת לתלמידים לבחור את הקבוצות שלהם, אלא לשבץ אותם לפי אופי המשימה, בקבוצות הטרוגניות או הומוגניות, או לחלק אותם באופן רנדומאלי (למשל: לפי הגובה, תאריכי הלידה, מספרי טלפון או בכל דרך יצירתית אחרת...). ניתן להשתמש בכל פעם בקבוצה חדשה או לבנות קבוצות שיעבדו ביחד לאורך תקופה.

רצוי לתת הוראות ברורות איך הקבוצות אמורות לעבוד: מהי המטרה? מה הלו"ז? מהו התוצר הנדרש ומהן הציפיות מכל קבוצה?

איך מוודאים שהתלמידים עובדים? – חלוקת ציונים או חלוקת תפקידים

כדאי לחשוב מראש איך בודקים שכולם עבדו. ניתן לתת בוחן קבוצתי ולהוסיף בוחן פרטני, כדי לוודא שכולם השתתפו. ניתן לתת ציון קבוצתי של 50% לפי הממוצע של הבחנים הפרטניים של כל אחד בקבוצה, וכך נוכל לעודד אחריות הדדית של התלמידים על הלמידה בקבוצה.

לפעמים כדאי לחלק לכל אחד בקבוצה תפקיד אחר, על מנת שכולם יהיו מעורבים. לדוגמא: המנהיג – זה שאוסף את המידע לכולם, ומשגיח שעומדים בזמנים; המכוון – מי שאחראי על הדיונים ומעודד את כולם להשתתף; המעמיק – זה שבודק ושואל אחרי כל הבעת דעה או תשובה שהן מספיק מנומקות; המזכיר – תלמיד שרושם ומתעד את הדיון.

ומה תפקיד המורה?

המורה חייב לעבור בין הקבוצות ולראות איך הן מתפקדות ואיך התלמידים עובדים.

איך עושים את זה בשיעור וירטואלי? – בשיעורי 'זום' ניתן לעשות ביקור קצר בכל 'חדר', והדבר מצריך מעט מיומנות. אפשר לבקש מהתלמידים משוב באמצעות שאלון קצר על העבודה בקבוצות. לדוגמה: מה עבד טוב ומה לא? איזה תפקיד הייתי רוצה? עם איזה סוג אנשים הייתי רוצה לעבוד? מה היה הדבר הכי יעיל בקבוצה? מה היה הדבר הכי פחות יעיל? מה הכי אהבתי בעבודה בקבוצה? מה הכי פחות אהבתי?

נסו ג'יגסו!

ישנה שיטה מעניינת לעבודה בקבוצות הנקראת ג'יגסו (JIGSAW), והיא מתנהלת באופן כזה:

ª מפרקים את המטלה לארבעה נתחים.

ª מחלקים את הכיתה לסדרה ראשונה של קבוצות, כך שבכל קבוצה יש כארבעה משתתפים אשר לומדים יחד ומבצעים משימה באופן קבוצתי (קריאת פרק, מילוי דף עבודה, הכנת תוצר, ביצוע חקר וכדו').

ª לאחר שכל קבוצה מבצעת את המשימה שלה, עושים חלוקה מחדש של הקבוצות לסבב שני, כאשר בכל קבוצה יש נציג אחד מכל משימה. בסבב זה צריך כל נציג ללמד את חבריו בקבוצה החדשה את הנתח של קבוצתו המקורית, ולהעביר להם

את מה שחוו מן המשימה הלימודית. כך יוצא, שבמהלך הסבב השני לומדת כל קבוצה את כל ארבע המשימות.

Image from Vanderbilt University Center for Teaching

אפשר לעשות זאת בצורה פשוטה יותר: לתת לכל תלמיד לבצע אחת מארבע המטלות הלימודיות באופן פרטני, ולאחר מכן יהיה עליו להציג אותה (את התוכן/ההתנסות/התוצאה/המסקנות) בקבוצה של ארבעה תלמידים, כך שכל הקבוצה לומדת בסופו של דבר את התוכן של כל אחת מארבע המטלות. זו גם יכולה להיות משימה זהה שעליה כל התלמידים עובדים, ואחר כך הם נותנים משוב זה לזה בזוגות או בקבוצות.

ניתן להחליט שאחרי השלב של הלימוד בקבוצה או של קבלת המשוב ההדדי, חוזרים לדון בכך בקבוצה הגדולה ('דיון במליאה') או נבחנים על המשימה.

בכל אחת מהגישות הללו יש לשים לב: ככל שהשאלות תהיינה יותר מורכבות – התשובות עשויות להיות יותר עשירות. ניתן להשתמש בטקסונומיה של בלום על מנת לברר ולדרג עד כמה השאלות מורכבות.

נאמר זאת שוב: במיוחד בימים הללו – ככל שאנחנו יכולים להגביר את השתתפות התלמידים, המגע האישי והעבודה בקבוצות, כך יש סיכוי שנהפוך את הלימוד המקוון ליותר נסבל (ואולי אפילו מהנה) עבור התלמידים.

ואולי זו גם הזדמנות להביא טכניקות חדשות לשיעור ה'רגיל', כאשר (מתישהו, בעזרת השם) נחזור לשגרה מלאה...

בפעמים הבאות נמשיך לפרט את הכלים השונים, ובינתיים נשמח לשמוע מכם האם בחרתם ליישם משהו מן הקטגוריה הראשונה או השנייה, וכיצד השפיע הניסיון להגביר את ההשתתפות של התלמידים בשיעור או לעבוד איתם בקבוצות.