מסביל לפעיל: הקטגוריה הרביעית – לימוד מבוסס פרויקטים (PBL)

במהלך המסע מלמידה סבילה ללמידה פעילה סקרנו לא מעט דרכי למידה, בדרגות שונות של הפעלה ומורכבות. כעת נפגוש את הקטגוריה הרביעית – סגנון הלמידה הפעיל ביותר, אשר זכה לחשיפה משמעותית בשנים האחרונות, ואף הקדשנו לו סקירה מעל במה זו.

לימוד מבוסס פרויקטים הוא שיטה שבה הלמידה נובעת מעבודה מקורית שיש לה זיקה ושייכות לעולמו האישי של התלמיד, והיא כוללת חקר, הצגת תוכן ורכישת כלים של הדיסציפלינות הרלבנטיות.

בתוך התחום של למידה חווייתית באמצעות משימות שונות, הנושא הכי מאתגר והכי מורכב הוא לימוד דרך פרויקטים יותר נרחבים. פרויקט ארוך-טווח הוא עניין מורכב. הוא דורש מיומנויות בין תחומיות והמון הכנה, הוא כולל הרבה שלבים וכן מטיל אחריות נכבדת על התלמידים – גורם שהם לרוב לא רגילים אליו.

פרויקט לדוגמה – ארכיאולוגיה ואידיאולוגיה במבחן המציאות

נניח שיש אתר ארכיאולוגי תנ"כי חשוב באזור שבו גרים, וקיימת מחלוקת בין הגורמים האם להרוס חלק מהאתר כדי לבנות כביש או לשמר את כל האתר כדי להפוך אותו לפארק לאומי. התלמידים יכולים לקרוא חומר כתוב בנושא או לראיין ארכיאולוגים על מנת להבין את הסוגייה המורכבת, אך כדי להבין לעומק את חשיבות האתר הם גם חייבים לעשות ארכיאולוגיה – לצאת לאתר, לחפור במו ידיהם וללמוד את ההיסטוריה של התקופה. בנוסף, עליהם להכיר ולהבין את כל הגורמים הרלבנטיים לעניין, כולל משרדי ממשלה (כמו למשל משרד העתיקות ומשרד התחבורה), מתכננים עירוניים וכן החברות הפרטיות שרצו לבנות או לסלול ואגב כך גילו את האתר הארכיאולוגי.

התלמידים נדרשים להבין את השיקולים הכלכליים מול השיקולים של תרבות, היסטוריה, מסורת ופנאי, וגם להיות מודעים למשאבים הדרושים מבחינה כלכלית וארגונית כדי ליצור פארק לאומי. אפשר אולי להשוות למקומות אחרים שבהם הייתה בעיה דומה, וכדאי גם לשאול: האם להבאת תיירות לעיר דרך הפארק הלאומי תהיינה השלכות כלכליות משמעותיות? איך מודדים את החשיבות של אתר? האם הכביש שיהרוס אותו או את חלקו הוא כביש מציל חיים?

בשלב הבא, התלמידים יפגשו עם אנשי מקצוע מן התחומים הרלבנטיים. הם ילמדו איך לעשות שרטוט ארכיאולוגי, תכנון ושרטוטים פוטנציאלים של כיוון הכביש, שרטוטים ואופציות של הפארק העתידי וניתוח כלכלי של החלופות השונות.

בשלב הסיום התלמידים יתבקשו להציג את הממצאים והתובנות שלהם: אפשר לכתוב מאמרים לעיתון (מקומי או כלל-ארצי), לערוך מצגת או סרט ולהציג אותם לגורמים המתאימים או לפנות דרך מדיה חברתית אל התושבים או כלל האזרחים. ואולי חייבים לארגן מחאה? – הכול תלוי במסקנות שלהם.

המיזם עשוי לפתח אצל התלמידים מיומנויות בין-תחומיות באזרחות, כלכלה, תיירות, תכנון עירוני, אדריכלות נוף, ארכיאולוגיה ואף ביצוע שרטוטים. לימוד כזה דורש אמנם מהתלמידים להשתמש בהמון ידע של אנשי מקצוע ולגייס גורמים שונים, אבל הוא לימוד אותנטי, רלבנטי ומשמעותי שיכול להשפיע באמת על מה שקורה בעיר שלהם.

עוד דוגמה נהדרת לפרויקטים רחבים מסוג זה ניתן לראות בסרטון (באנגלית) באתר של PBL אשר מקדם לימוד מבוסס פרויקטים בבתי ספר.

תפסת מרובה...?

לא קשה לראות כמה רחב ותובעני עשוי פרויקט כזה להיות, ויש לציין שהוא גם דורש משאבים שלא תמיד קיימים. בסקירה הקודמת דיברתי על האתגרים של פרויקטים גדולים מעין אלה. מאוד קשה לעשות מיזמים כאלה באופן חד פעמי כיון שהם דורשים צורה אחרת של עבודה, שבה נדרש זמן רב – גם למורים וגם לתלמידים – כדי לעבד ולהפנים. זה גם לא נכנס בקלות למסגרת המקובעת למדי של בית ספר, ולעיתים גם מתגנב ספק אל הלב: האם היה שווה להקצות כל כך הרבה מאמצים ומשאבים ביחס לתוצרים, לידע ולמיומנויות שהושגו?

חשוב אם כן להקפיד על תכנון מסודר והגדרה בהירה וממוקדת של היעדים והמטרות על מנת להגיע לתוצאות מיטביות ולא להישאב בהתלהבות אל ההרפתקה ולתהות בסוף הדרך על נחיצותה, אבל בשורה התחתונה – היתרון בשיטה זו הוא האפשרות לפתוח לתלמידינו הזדמנות ללימוד יותר עמוק, מסקרן, מעניין ומלהיב שהם לא ישכחו לעולם.