שיעור למופת – מדליין הנטר
נכנסתי לכיתה. זה הזמן להתחיל ללמוד. מה אני אמור לעשות עכשיו? איך בכלל בונים שיעור? האם יש דרך סלולה או מבנה מסויים שצריך לאמץ, או שכל אחד צריך להמציא את הגלגל בכל שיעור מחדש?
ישנן הרבה שיטות לתכנון ובניית שיעור, חלק מהן חדשניות ופורצות דרך, אך בחרתי לפתוח דווקא באחת השיטות הוותיקות יותר, שכמו יין טוב – טעמה נשמר לאורך השנים. היא מבוססת על מודל שהיה פעם פופולרי והיום הוא פחות נפוץ, עם זאת זהו דגם חשוב שכדאי מאד להכיר.
המודל הזה עבר די הרבה תמורות במשך הזמן, אך חלקים ממנו נשתמרו. כאן ננסה להביא את המודל המקורי, על חוזקותיו וחולשותיו, ונבהיר מראש – לא חייבים להיות משועבדים אליו או לקבל אותו כחטיבה אחת, וניתן לאמץ אותו גם באופן חלקי או לשאוב ממנו השראה בלבד.
המודל
1. הקדמה – לפרט את מטרות השיעור. ניתן לעשות זאת במצגת, בעל-פה, לרשום על הלוח ובכל דרך אחרת. העיקר שיש מטרה ברורה, שגם התלמידים וגם המורה מודעים אליה.
2. פתיחה – בניית ציפייה ויצירת עניין. כאן כדאי להשתמש במשהו מעניין וכיפי שימשוך את התלמידים ללמוד את היחידה. זה יכול להיות משחק קצר, סרטון מעניין או משעשע, דיון שמעורר חשיבה, כתיבה רפלקטיבית וכדו' – כל דבר שיש לו קשר ליחידת הלימוד, ויכול להוביל ללמידה. לעיתים כדאי לבדוק האם הפתיחה אמנם השיגה את מטרתה.
3. הדגמה – מה עומדים ללמוד עכשיו? ההדגמה יכולה להיעשות ע"י המורה, ע"י תלמיד שהכין מראש, ע"י סרטון וכדו' – העיקר הוא לספק לתלמידים דוגמה איך לבצע את מה שמצופה מהם.
4. בדיקת הבנה – האם התלמידים הבינו את ההדגמה. אפשר לעשות בדיקה קצרה, לצפות בילדים ולבדוק אם הם קולטים, כדי לראות האם ההדגמה עבדה.
5. עבודה מונחית – התלמידים מתאמנים במשימה עם סיוע מהמורה, בעזרת רמזים או 'פיגומים' או על גבי נדבך שכבר בנוי. אנו נותנים להם לעשות באופן עצמאי את מה שמצופה מהם, אבל עם עזרה.
6. עבודה עצמאית – כעת התלמידים עושים את המשימה באופן עצמאי, בתקווה שעד כאן כבר רכשו את הכלים הנדרשים לכך.
7. סיכום – האם הם למדו כפי שצריך? אנו צריכים לבדוק אותם שוב, ואז לסגור את הנושא בדרך כלשהי.
יישום
שבעת השלבים כאן ניתנים כחטיבה אחת, אבל אפשר לחלק אותם לשיעורים לפי הצורך.
אמנם, אם נבוא לתרגם כל שיעור למבנה כזה – נמצא שזהו תהליך שדורש המון זמן וגם קצת מייגע, אבל שווה להכיר את המודל, לנסות אותו בכיתה ואולי אף להשתמש בו לפעמים. כאמור, יש אפשרות לקחת את הדגם הזה כבסיס, ולהשתמש רק בחלק מן השלבים, וכן לשנות אותו בהתאם לסגנון ההוראה שלך או לפי האופי של הכיתה.
חוזקות
עיקר סגולתו של המודל הזה היא הבהירות ביחס למטרות השיעור ולדרך בה אפשר להגיע אליהן, והוא גם מאפשר לבנות בהדרגה את הלמידה ולוודא שהיא אכן מתבצעת. המודל מתאים במיוחד להקניית מיומנויות שונות ולתרגול שלהן.
למורים ההולכים בדרך הזו יש פחות סיכוי ליפול במלכודת המוכרת – שיעור בנוי למופת שבו אני אמנם לימדתי את החומר אך התלמידים לא למדו...
ביקורת
ניתן לטעון כנגד השיטה שהיא איננה מותירה מקום ליצירתיות ושהיא מדי מרובעת, אולם אני לא סבור שהביקורת לגמרי מוצדקת. ניתן להיות מאוד יצירתיים בתוך המסגרת הזאת, אם כי זה דורש עבודה מצד המורה. היצירתיות יכולה להתבטא בבחירת הפעילות לפתיחה, בצורת הלימוד או באופן התרגול, אך יש להודות שזו לא המטרה המקורית של השיטה – המודל הזה בעיקר מאפשר לנו לוודא שהתלמידים אכן לומדים מה שתוכנן.
מקורות:
コメント