איך יוצרים כללים לשיעור וירטואלי?

בשנה שעברה נתנו כמה כלים וכללים - כיצד לגבש כללים. באופן כללי, ניתן בהחלט לגזור ממה שכתבנו שם גם לגבי כללים הנוגעים לכיתה וירטואלית. אבל כדאי לעצור רגע ולשאול: מה מייחד כיתה וירטואלית? איך יוצרים כללים עבור סביבה כזו, אם בכלל?

ואם כבר שואלים - למה בכלל זקוקים לכללים?

הכללים עוזרים להפחית לחץ, ליצור סביבה בטוחה ולמנוע בעיות עוד לפני שהן צצות. הם מורידים את מפלס הלחץ כי התלמידים לא צריכים לדחוף את עצמם קדימה כדי להיראות ולהישמע, משום שהם יכולים להסתמך על כללי השיח בכיתה. כך יש יותר סדר, והמורה יכול להתייחס פחות למשמעת. בנוסף, הכללים יוצרים סביבה בטוחה, משום שהם מסמנים מסגרת ברורה שאינה מאפשרת לעג והצקות בכיתה ובכך מעודדת השתתפות של תלמידים – גם של הביישנים שבהם.

סדר ושקיפות של ניהול הכיתה מונעים מראש היווצרות בעיות, מאחר שהם יוצרים אצל התלמידים ציפיות ברורות.

מפגש הוא מפגש

לכן, גם כאשר המפגש הכיתתי מתנהל באופן וירטואלי – בשיחת 'זום', בפורום ב'מוּדל' או ב'קלאסרום', בקבוצת 'וואצאפ' או בכל כלי אחר, עלינו לאפשר לתלמידים להישען על כללי שיח, התנהלות והתנהגות ברורים ומסודרים. חלק מן הכללים הללו מהווים מעין מוסכמה חברתית וכללי נימוס בסיסיים בכל שיחה ומפגש המתרחשים במרחב הווירטואלי.

כמה כללים שרצוי להקפיד עליהם במפגש כיתתי וירטואלי (ובעצם בכל מפגש דיגיטלי אחר):

1. להתחיל בזמן (מומלץ להיכנס מראש אם יש חשש לבעיות טכניות בהתחברות לשיעור).

2. יש להתנהג כראוי ולדבר עם אחרים בכבוד.

3. אין לגלוש לאתרים אחרים או למשחקים בזמן השיעור; יש להתרכז בשיעור.

4. רצוי להשתיק את המיקרופון כשאחרים מדברים.

שתי הצעות נוספות:

· מומלץ לאסור צ'אט פרטני, שיחות והתכתבויות בין התלמידים במהלך השיעור (למעט אם הוגדר מראש שניתן להיעזר בחברים לצורך מילוי המשימה).

· כדאי ליצור סימנים מוסכמים (עם הידיים או באמצעות אימוג'י) כדי לבקש רשות לצאת לשירותים, לבקש את רשות הדיבור, להביע הסכמה עם הדובר וכדומה.

בית-ספר ביתי

באופן כללי קיימות שתי שיטות לגבי כללים למפגש וידאו כיתתי. שיטה אחת רואה בכך כיתה לכל דבר, ולכן מנסה ליצור אווירה כיתתית לחלוטין. מכיוון שכך – עלינו לדרוש מהתלמיד:

1. להדליק וידאו במשך השיעור, כדי שהמורה יוכל לראות אותו.

2. למצוא מקום פרטי ושקט להיות בו במשך השיעור.

3. להתלבש כמו בשיעור רגיל.

4. לא לאכול בזמן השיעור הווירטואלי.

5. גם אם יושבים על מיטה או ספה – יש לשבת ולא לשכב או 'לרבוץ'.

מנגד, יש לזכור שהזמנים הללו מאוד מאתגרים ממילא עבור התלמידים, ובנוסף – אנחנו לא יודעים מה קורה בבית. לפעמים התלמידים במשך השיעור שומרים על האחים והאחיות שלהם, לפעמים קשה מאד למצוא מקום פרטי ושקט, לעיתים המתח בבית גדול וקשה להשיג פניות ולהתרכז בלמידה, ועוד. משום כך, יש הטוענים שאנו חייבים לתת להם קצת יותר מרחב, ולקבוע כללים מעט יותר גמישים:

· יתכן שאין לתלמיד מקום פרטי ולכן ניתן לו להשתתף ללא שיתוף המצלמה (וידאו כבוי).

· כמובן שניתן ורצוי לבקש מכולם להופיע בלבוש הולם, אבל ודאי לא נדרוש הופעה רשמית כמו בבית הספר.

· נאפשר לאכול קצת במשך השיעור, בהנחה שלא מגזימים בכך.

· לא נדרוש לבקש רשות מהמורה במקרה שמישהו צריך לצאת לרגע (כמובן לצורך דחוף, לא סתם להיעלם...).

· אפשר להגיב בסלחנות כאשר תלמיד 'נמרח' קצת על ספה או כורסה, ולא לחייב ישיבה על כיסא.

· אפשר למשל לתת לתלמידים הזדמנות להראות את חיות המחמד שלהם ולהכיל את נוכחותם בשיעור.

כל מורה חייב למצוא את האיזון המתאים לו ולתלמידים שלו וליצור איים של סדר וארגון בתוך המרחב החדש, שבו גם למורה וגם לתלמיד יש פחות שליטה על מה שקורה. כך בסופו של דבר יש סיכוי לאפשר לימוד מיטבי, גם בתוך הנסיבות הלא-פשוטות.