קורונה חלק ג' – איך מתמודדים עם החזרה לשגרת לימודים?

התחושה הרווחת כעת היא שאנחנו מתחילים להתרגל לשגרה. למרות שעדיין מרחף מעלינו ענן של אי-ודאות ולמרות שעדיין יש בידודים פה ושם – המגמה הכללית היא חיובית ואופטימית, ויש תקווה שהשנה הזו תתייצב עם הזמן ומערכת החינוך תתפקד כרגיל. אולם, במהלך הסגרים או בתקופות הבידוד התרגלו חלק מהתלמידים (וגם לא מעט מורים) להיות בבית, לקום מאוחר, לאכול מתי שהם רוצים ובכלל להיות יותר עצמאיים, והחזרה למסגרת עדיין אינה פשוטה עבור כולם. אמנם לרוב התלמידים כיף לחזור להיות עם החברים, אבל יש תלמידים שהשינויים קשים להם וחלקם עדיין לא חזרו באופן מלא ללמידה. בנוסף, מידה רבה של אי-ודאות שוררת כאן בשנה וחצי (כמעט שנתיים) האחרונות, יש משפחות שאיבדו קרובים במהלך המגפה, ויש כאלו שהפחד מלהידבק בקורונה או להיות בבידוד משאיר אותם בבית או מקשה על התפקוד שלהם בבית-הספר. אז איך עוזרים לתלמידים לחזור לשגרה? האם ניתן לחזור ללמידה סדירה כאילו כלום לא קרה?

הדבר הראשון והבסיסי ביותר הוא לרכוש מחדש תחושת ביטחון. אי אפשר לתפקד כשלא מרגישים רמה מסויימת של ביטחון, ותקופת הקורונה הרסה במידה רבה את התחושה הזו: משפחות שאיבדו מישהו קרוב, אנשים שחלו ואושפזו וכאלה שחוו תקופה מתמשכת של חולשה או פגיעה בתפקוד, וגם משפחות שעברו משבר כלכלי או הורים השרויים בפחד תמידי מפני בידוד שלהם או של ילדיהם – מה שעלול לגרום לאבדן של ימי עבודה יקרים.

ראשית, צריך להבהיר מהם הציפיות והכללים שיקנו תחושת ביטחון. קשה לצפות מה יקרה בעתיד, אבל כן ניתן להיות ברורים ביחס למה שקורה עכשיו ומה הציפיות להמשך: למי מותר ללכת לבית הספר? מי נדרש לבדיקות? מהם הכללים לגבי עטיית מסיכות? מי יצטרך להיכנס לבידוד ולכמה זמן? אם תלמיד נכנס לבידוד – איך ומתי הוא אמור להשלים את השיעורים?

הנקודה השנייה: חשוב שהכללים יהיו ברורים, בהירים ועקביים, שתהיה תקשורת טובה ושכולם – הצוות, התלמידים וההורים – יהיו מעודכנים ויבינו את הכללים. חשוב להעביר את המידע בכמה ערוצים: בדוא"ל, בווטסאפ, באתר הבית-ספרי וגם לתת ביד עותק מודפס, כמו פעם, כי דרכי תקשורת שונות מסייעות למסר להגיע לאנשים שונים. רצוי גם שתהיה כתובת לשאלות ולייעוץ – מישהו שיהיה זמין ויוכל לספק תשובות והבהרות. חשוב למנוע מצבים של הנחיות סותרות או של מידע מוטעה שנמסר ע"י גורם רשמי (ולצערנו כבר נתקלנו בתופעות כאלה לא פעם). אם הכללים משתנים – חייבים לעדכן את כולם, בכלל הערוצים, ולהסביר מה השתנה ומה הסיבה לשינוי. אני מאוד מקווה שעברנו את חלק הארי של הקורונה, אבל המצב הוא עדיין די דינמי וכבר נוכחנו לדעת עד כמה השינויים התכופים הללו של הכללים עלולים לבלבל וגם להרגיז.

וכאן הנקודה השלישית שהיא קצת מורכבת: מצד אחד התלמידים חייבים לחזור לשגרה – לעולם עם גבולות ובהירות. חשוב שלא נוותר להם ושיהיו לנו מהם ציפיות ודרישות. מצד שני – חלק מהם זקוקים, לפחות בהתחלה, ליותר גמישות ורגישות, והרבה פעמים גם לתמיכה נפשית אישית. כאן חייבים לאזן בין שני הצרכים בצורה חכמה. תמיד חשוב למצוא זמן לשוחח עם תלמידים ולדעת קצת מה עובר עליהם, אבל כעת זה אפילו יותר חשוב לאור התקופה הטראומטית שעברה עלינו. לחלק מהתלמידים זה פחות הפריע, אך אחרים סבלו מכך ממש. אין ספק שהייתה עלייה בסימפטומים של דיכאון ושל חרדה אצל מתבגרים בתקופת הקורונה, אבל לא נדע מי סובל מכך ומי לא עד שנשמע זאת מהם או מהוריהם. במקרים רבים מישהו מהמשפחות של התלמידים נפגע ישירות מהמגפה, והיו תלמידים שחוו בדידות קשה, אבל בלי לדבר אתם ולשמוע מהם – פשוט לא נדע. בקיצור: זה ממש קריטי שנקדיש יותר זמן לשיחות עם התלמידים, וננסה להתאים את התמיכה הנצרכת לאלו שזקוקים לה.

ודבר אחרון – חייבים להתמודד עם הפערים הלימודיים של התלמידים בתקופה הזאת, ולהפנים שלא היו לימודים כסדרם וכהלכתם במשך כמעט שנתיים. כפי שראינו, הפחתה בסך שעות הלימוד או חוסר בשעות-לימוד פרונטליות פוגעים בהישגי התלמידים, ועלולים אף להשפיע לרעה על עתידם הכלכלי. על כן, עבור התלמידים עד כיתה י"א מאוד כדאי לשים דגש על המיומנויות של קריאה, כתיבה, מתמטיקה ואנגלית, אפילו אם זה בא חלקית על חשבון התוכן, כי החוסר במיומנויות הללו עלול לעכב את הלמידה שלהם ולבסוף אף להכשיל אותם. לגבי תלמידי י"א-י"ב שצריכים לגשת לבגרויות – חייבים לחשוב איך להכין אותם לבחינות וכיצד לחלק את השנה ואת החומר. בנוסף, תלמידים שיש להם פערים גדולים יצטרכו לקחת שיעורי השלמה. יש לציין ששיעורים בקבוצות קטנות או אפילו בזוגות הוכחו כהרבה יותר יעילים בסגירת פערי למידה. לימוד כזה מאוד עוזר כשיש להם שיעורים כמעט פרטניים.

בתקווה שהשנה נחזור כולנו לשגרה מלאה, ונצליח ליישם כל מה שלמדנו.