אלול תשע"ט אני יושב עם הדף, הדיו בוכה מהעט אלול תשע"ט לא נשאר לי אלא רק להכות על החטא. ומה כבר נשאר לטעון? והאם מעוות כמוני יכול לתקן? ומה כבר נשאר לומר במשפט? מה אטען ומה אצטדק? משכני אחריך וארוצה השיבני אליך ואשובה. אלול תשע"ט עוד מעט גזר הדין ויכתבו עלי את כל האמת. אלול תשע"ט יש לי סיכוי להינצל באמת. ואני בוש ונכלם הרי אין דבר שמפניך נעלם ונפשי עייפה צמאה למים זקוקה לענני רחמי שמים.
שאלות למחשבה, לניתוח ולהעמקה:
1. מה משמעות הכותרת של השיר? האם היא מכוונת או מקרית (אולי הוא באמת נכתב באלול התשע"ט)? האם השיר עדיין רלוונטי היום? מה היה קורה אילו הייתי משנה את הכותרת שלו?
2. על מה בעצם מדבר השיר? מה הוא אומר? נסה לנסח את כל השיר במשפט אחד.
3. אילו 'שיבוצים' אתה מזהה? מהם הפסוקים שאתה מצליח לגלות בין השורות? האם יש מקורות נוספים הנרמזים בשיר?
כיצד מאתרים שיבוץ?
קודם כל יש לסרוק את השיר ולחפש בו צירופים מוכרים.
אחר כך ניתן לאתר מילים שחורגות מן המשלב או הרובד הלשוני העיקרי של השיר.
לאחר מכן יש להזין את המילים ה'חשודות', כמילות מפתח במנוע חיפוש ברשת או במאגרי מידע מקוונים.
השיבוץ – כמו שיבוץ של אבן יקרה בתכשיט – מיפה את היצירה ומקשט אותה, אך גם מעשיר אותה ומוסיף לה נופך, בכך שהוא פותח חלון ליצירות אחרות ומקשר את היצירה אל רעיונות מוכרים ומבוססים ואל רבדים נוספים של משמעות.
תוכל לערוך בטבלה את השיבוצים שהצלחת לזהות, ולהיעזר במשבצות המלאות (היעזר במאגרי מידע ובחיפוש מקוון ברשת):
השיבוץ
4. תוכל לשער מדוע הכותב משתמש בפסוקים ובציטוטים הללו? מדוע לדעתך הוא משנה מעט מהנוסח המקורי?
5. הכותב משתמש בביטויים ציוריים (דימויים / מטאפורות). כתוב פירוש קצר לתיאורים הבאים:
"הדיו בוכה מהעט" -
"ונפשי עייפה צמאה למים" -
6. מה תורמות המטאפורות ליצירה?
משימת כתיבה:
כתוב את 'אלול תש"פ' שלך. (תוכל להשתמש ב'פנקס' הריק – מומלץ לכתוב לפחות 7-10 שורות כדי לבנות תוכן משמעותי)
- מומלץ לכתוב לעצמך קודם כל את התוכן שאתה רוצה להכניס ליצירה. במשפט או שניים: מה אתה רוצה לומר?
- בחר ציטוטים שמתאימים לאמירה שלך, למסר הכללי או כאלה שיכולים להעשיר את הטקסט שתכתוב.
תוכל לבחור בציטוטים מן המקורות – מהתנ"ך, מחז"ל או מנוסח התפילה; אפשר לקחת שורה מפיוט ידוע, מתוך שירים ופזמונים ותיקים או עכשוויים, מתוך נאום מפורסם או מיצירה ספרותית מוכרת (תוכל כמובן להיעזר במקורות מודפסים או באינטרנט).
כעת אפשר לשבץ את הציטוטים שבחרת כלשונם בתוך המסר שאתה רוצה להעביר, אך מומלץ לשנות מעט מהנוסח המקורי ולהביא את הנימה האישית שלך אל תוך הציטוט.
נקודות נוספות להעשרה בעקבות השיר
א. אל מי פונה הדובר בשיר? מדוע לדעתך הוא פונה אליו? מדוע הוא אינו קורא בשמו ואינו פונה אליו במפורש?
- גם אתה יכול לפנות בשיר שלך ישירות למישהו, גם בלי לומר זאת באופן מפורש. אל מי אתה יכול לכתוב?
ב. אילו מטאפורות או ביטויים ציוריים יכולים להעשיר את היצירה שלך – לקשט אותה ואולי גם להוסיף לה רובד משמעותי?
ג. תוכל להשתמש בשאלות רטוריות כדי לשאוב את הנמענים אל היצירה, ולהעצים את המסר שלך, כפי שנעשה ביצירה זו.
בהצלחה!
חודש אלול במקורות:
תניא (למדנו) בפרקי ר' אליעזר: בראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה 'עלה אלי ההרה', שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה. משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והקב"ה נתעלה באותו שופר, שנאמר (תהלים ט"ז) עלה א-להים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בראש חודש אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר: (עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן. וכן נוהגין באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה, ויש מי שמרבין לומר סליחות ותחנונים מראש חודש אלול ואילך. (מתוך 'ארבעה טורים', ר' יעקב בן אשר. טור אורח חיים, סימן תקפ"א)
נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים. הגה: ומנהג בני אשכנז אינו כן, אלא מראש חדש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית, ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית; (שולחן ערוך, ר' יוסף קארו. סימן תקפ"א)
אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו: כלומר עורו עורו ישנים משינתכם, והקיצו נרדמים מתרדמתכם; וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל--הביטו לנפשותיכם, והטיבו דרכיכם ומעלליכם; ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.
לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חציו זכאי וחציו חייב: חטא חטא אחד--הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת--הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה. זה הוא שנאמר "וצדיק, יסוד עולם" (משלי י, כה), זה שצידק עצמו הכריע את כל העולם כולו והצילו. (משנה תורה, הרמב"ם. ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ג')
לפי שאלול הוא האחרון לחודשי השנה, לפני ראש השנה שהוא יום דין לכל באי עולם, לפיכך הוא נקבע לתשובה ומרבים בו באמירת סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא. והימים האלה הם ימי רצון מימי קדם. שכשחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות, עלה משה אל ההר והתנפל לפני הקדוש ברוך הוא לבקש רחמים וסליחה על חטא העגל, ונתרצה לו הקב"ה ואמר לו: 'פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים'. ועלה משה אל ההר בראש חודש אלול ושהה שם ארבעים יום, עד יום עשרה בתשרי. ובעשרה בתשרי הוריד מן ההר את הלוחות השניים, שנתן הקב"ה לבני ישראל ברצון ובשמחה. ונקבעו ארבעים ימים אלה לימי רצון לדורות, לתשובה ולכפרה על חטא. ואף על פי שהתשובה טובה ומקובלת בכל עת - ימי אלול מוכנים ומסוגלים יותר לקבלת התשובה. לפי שבימים אלה מתעוררים הרחמים למעלה והיד פשוטה לקבל שבים. ותוקעים כל החודש כדי להזהיר את העם על יום הדין הקרב ובא ולעוררם לתשובה. כי כן טבע קול השופר להחריד הלב, כמו שכתוב (עמוס ג): 'אם ייתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו?' וקול השופר מכריז ואומר: 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה'. (ספר התודעה, הרב אברהם אליהו כי-טוב. חודש אלול)
המחבר: דניאל סרי-לוי
Comments