יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה ריבונו של עולם/ בארי חזק

עם ישראל זוכר את ההקרבה והגבורה של חיילינו, ואת הנפגעים הרבים מפעולות השנאה של אויבינו בכל יום בשנה. אבל רגע לפני שמחת יום העצמאות, כשהלב מלא תודה על כך שיש לנו מדינה, אנו מייחדים יום שלם לזיכרון, להנצחה וגם לחשבון נפש. לעיתים הלב שלנו מעלה שאלות קשות, שעשויות להישאר ללא מענה.

היום נפגוש משורר שהיה אדם מיוחד במינו - איש משפחה מסור וכלכלן מבריק, אך גם לוחם אמיץ וקצין מצטיין. עוד בחייו הוא כותב על עצמו מנקודת מבט של חייל שנופל בקרב והופך את אביו לאב שכול, ואכן הוא נופל בקרב גבורה במלחמת יום הכיפורים. סיפור חייו נעצר בגיל 29 בלבד אך שירתו עדיין מהדהדת.

לפני קריאה:

1. באילו אמצעים אפשר להשתמש כדי לתאר אווירת מלחמה בשיר? איך אפשר לתת לקוראים לחוש את החוויה? ___________________________________________________________________________

__________________________________________________________________________

2. ניבוי: מה לדעתכם יכול להיות תוכן השיר שהכותרת שלו היא ׳ריבונו של עולם׳?

___________________________________________________________________________

אם כותרת השיר היא פניה אל ריבונו של עולם - אילו אמירות, בקשות או שאלות הייתם מפנים אל הנמען?

___________________________________________________________________________

במהלך הקריאה:

שימו לב לשפה שבה משתמש המשורר, ולמונחים שהוא בוחר.

שימו לב לדימויים המרכיבים את השיר - אילו תמונות עולות בדמיונכם? איזו תמונת עולם השיר יוצר?

הקשיבו לחריזה ולקצב של המילים, והתייחסו לאורך של השורות - איזו אוירה נוצרת כשקוראים את השיר בקול?

ריבונו של עולם/ בארי חזק

אָנָּא, הַגְבֵּר עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ כָּאן אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ, לֹא יוֹדֵעַ, הַאִם שׁוּב תָּקַעְתָּ פֶּרַח בַּרְזֶל בְּדַשׁ הָאַנְטֶנָּה. אַתָּה עָדִין כָּל כָּךְ לָמָּה אַתָּה כֹּה רַכְרוּכִי, לָמָּה אַתָּה תָּמִיד אֶזְרָחִי. הַאִם אֲנִי נִשְׁמָע הֵיטֵב, עֲבֹר, עֲבֹר גַּם אַתָּה נִשְׁמַע קָטוּעַ, אַתָּה נִשְׁמַע פָּצוּעַ, אַתָּה

בָּעֵמֶק מְאֻרְגָּן הֶקֵּפִית. הָרִים וְכִנֶּרֶת אַחֶרֶת. אָנָּא הוֹדַע עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ, בַּמַּכַּ”ם לֹא רוֹאִים אֶת פָּנֶיךָ, מַדּוּעַ אֵינְךָ מְזֻחְלָם, מַדּוּעַ אֵינְךָ נִלְחַם הַאִם לִשְׁלֹחַ אֵלֶיךָ סִיּוּר מְמֻנָּע אֲנִי

מָלֵא אֱמוּנָה שֶׁלֹּא יַגִיעַ וְלֹא יַחֲזֹר. פֶּצַע שָׁחֹר. אָנָא הַחֲלֵשׁ עָצְמַת אוֹתוֹתֶיךָ. אֲמִירֵי הַבְּרוֹשִׁים לְעֵת עֶרֶב לַשָּׁוְא לוֹאֲטִים שׁמךָ, וְכוֹכַב הַצָּפוֹן הַבּוֹדֵד, אָנָה יְנַוֵּט אֶת צְבָא עֶגְלוֹתֶיךָ לְאָן הוּא יוֹבִיל בָּהֶן אֶת

אָנָא, עֲצֹם אֶת עֵינֶיךָ, עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֵעַ. רוּת. אַתָּה יָכוֹל סוֹפִית לָמוּת. אָב שַׁכּוּל, אֲנִי כְּבָר לֹא מַרְגִישׁ.

דִמְעוֹת הַחֹרֶף עָלֶיךָ יַגִּידוּ קַדִּישׁ.

לשמיעת השיר - ברי סחרוף (יוטיוב)

אמצעי עיצוב בשיר:

קיטוע

לפיסוק בשירה תפקיד חשוב בעיצוב הקצב והמשמעות של השיר. מיקום הפסיקים, הנקודות וסימנים אחרים יכול להשפיע על הקצב ועל הזרימה של השיר, וגם להדגיש מילים או ביטויים מסויימים. אורך השורות בשיר יכול גם הוא להשפיע על הקצב והאפקט הכולל של השיר. שורות קצרות יכולות ליצור תחושת דחיפות או מתח, בעוד ששורות ארוכות יותר יכולות להאט את הקצב וליצור מצב רוח שליו או מהורהר יותר.

לדוגמה, ניתן לקרוא את השורות הבאות מתוך "סונטה 18" של וויליאם שייקספיר:

״האוכל להשוותך ליום של קיץ?

את נעימה יותר ומתונה יותר...״

השורות הארוכות והפיסוק המרווח (כולל סימן השאלה) עוזרים לעצב את האוירה של השיר. גם אורך השורות קבוע למדי, (במקור בכל שורה עשר הברות), מה שתורם לקצב הרגוע של השיר.

ולעומת זאת השורות הבאות של דן פגיס בשיר ״כתוב בעיפרון בקרון החתום״:

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה

אֲנִי חַוָּה

עִם הֶבֶל בְּנִי

אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל

קַיִן בֶּן אָדָם

תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי בשורות אלו, הפיסוק ואורך השורה הבלתי סדירים יוצרים תחושה של אי נוחות ואי ודאות. השורות הקצרון קוטעות את זרימת השיר ומדגישות את המתח ואת הקושי של הדוברת להתבטא, וכך הכותב ממחיש בעזרת הקצב של השיר את האוירה של הנסיעה בקרון החתום. השיר מסתיים כשהוא נקטע באמצע משפט, והוא עשוי ליצור את התחושה שמשהו נורא קרה לדוברת באופן פתאומי.

משימה:

השיר ׳ריבונו של עולם׳ הוא דו-משמעי. הוא נכתב כתמליל של דו-שיח בין חיילים במהלך הקרב באמצעות רשת הקשר, בה משתמשים בנדב״ר - נוהל דיבור ברשת, הכולל שימוש בקיצורים, ׳קודים׳ וסיסמאות. רק הכותרת חושפת את הנמען האמיתי של השיחה, והופכת את הקודים הצה״ליים לצופן של שיח כואב שבין האדם לריבונו.

נסו לפענח את הצופן בטבלה שלפניכם לפי הדוגמה:

נסו לפענח מה קרה בסוף השיר? מה גורלו של הדובר? בססו את דבריכם על פי התוכן והצורה של סיום השיר.

כתיבה:

ניתן להשתמש בקיטוע ולשחק עם אורך השורות בשיר כדי ליצור תחושה של אירוע סוער ודינמי, או כדי ליצור דו-שיח מקוטע, בו שומעים רק את קולו של צד אחד (השאלות עשויות להיות שאלות רטוריות או שאלות פתוחות).

אפשרות א׳:

כתבו שיר ובו דו-שיח משלכם עם ריבונו של עולם. תוכלו לשאול את השאלות שלכם ולבחור האם להשאיר מקום לתשובות, או לנסות לשער מה המענה (ואפשר גם להגיב).

ניתן להתייחס לאירועים דרמטיים במישור הלאומי או האישי, ולשקף את המתח בקיטוע של השורות ובעזרת הקונוטציה של המילים.

אפשרות ב׳:

נסו ליצור דו-שיח עם דמות משמעותית בחייכם (מציאותית או ספרותית - למשל אדם אהוב שאיננו, אישיות היסטורית נערצת או גיבור מתוך יצירה שאהבתם). נסחו השאלות שהייתם שואלים, וחשבו על התשובות.

תוכלו להשאיר את השאלות ללא מענה, או להגיב בשמה של הדמות בעצמכם (לשער מה עשויות להיות התשובות, או לכתוב את התשובות שהייתם רוצים לשמוע).

כתבו כאן את השיר שלכם (כ-10 שורות):

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________

_________________________________________________________________________________________