רגע אחד לפני יום הדין ויום הכיפורים, נפגוש תפילה עתיקה בלבוש חדש: תפילת ״ונתנה תוקף״ המקבלת מעין תרגום חופשי לזמן ולמקום שקרובים יותר לכאן ולעכשיו. בהשראת מלחמת יום הכיפורים כותב לאונרד כהן מילים חדשות-ישנות המהדהדות כל שנה בימי הדין והרחמים.
לפני קריאה
מה אתם מרגישים לפני ראש השנה/יום כיפור? אילו תחושות ורגשות עולים בהקשר זה?
_______________________________________________________________________
מה היחס שלכם ליום הכיפורים? איזו אווירה ממלאת אתכם ביום הזה?
_______________________________________________________________________
כתבו בקיצור (במשפט אחד או שניים) - מהו תוכן התפילה?
_______________________________________________________________________
כתבו את צמדי הניגודים המופיעים בפיוט:
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
קריאת השיר
מי באש/ לאונרד כהן* (Who By Fire)
וּמִי בָּאֵשׁ, מִי בַּמַּיִם,
מִי לְאוֹר יוֹם, מִי לְעֵת לַיִל,
מִי בַּחֲרִיצַת מִשְׁפָּט, מִי בְּיִסּוּרִים מָרִים,
מִי בְּיוֹם אָבִיב זוֹהֵר־זוֹהֵר,
מִי לְאַט מְאֹד יִתְפּוֹרֵר,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?
וּמִי בִּמְעִידָה קְטַנָּה, מִי בְּכַדּוּרֵי שֵׁנָה,
מִי בְּעוֹל הָאַהֲבָה, מִי בַּחֲבָטַת אַלָּה,
מִי בָּרַעַשׁ, מִי בְּאַבְקָה,
מִי בִּגְלַל הַחַמְדָנוּת, מִי בִּגְלַל רָעָב פָּשׁוּט,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?
וּמִי בְּהַשְׁלָמָה שְׁלֵוָה, מִי בִּתְאוּנָה קְרוֹבָה,
מִי יָחִיד בִּבְדִידוּתוֹ, מִי אֶל מוּל בָּבוּאָתוֹ,
מִי בְּמִצְוַת גְּבִרְתּוֹ, מִי בְּמוֹ יָדָיו,
מִי אָסוּר בִּכְבָלָיו, מִי בְּכוֹחַ רַב,
וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?
*תרגום לעברית: יהונתן נדב. התרגום לזכר הוריו, יעל ומרדכי נדב
לתרגומים נוספים, ביצועים ועל נסיבות כתיבת השיר ׳מי באש׳: עופר גביש - https://www.gavisho.com
אמצעי עיצוב בשיר
ניגודים
החזרה היא מאבני היסוד של השירה. כאשר חוזרים על תבנית מסויימת - יוצרים הקבלה - ניתן לעשות זאת בשני אופנים: נרדפות וניגודיות.
שימוש בניגודיות באופן כללי עשוי להשפיע על היצירה בכך שהוא יוצר מתח או אווירה דרמטית, בפרט כאשר נעשה שימוש במילים טעונות כמו ׳אור-חושך׳ ׳חיים-מוות׳ ׳טוב-רע׳. כך למשל גם בפרקים הראשונים של התורה (בראשית א-ג) וגם בפרקי הסיום שלה: הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ - הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים… (דברים ל׳).
והנה דוגמה להקבלה ניגודית בשירה העברית המתחדשת:
את האבן נשקתי בצינת חלומה / כי אני המזמור והיא הדממה […] אני המשורר והיא העולם [...]
היא שבועת אמונים ואני הבוגד / אני החולף והיא הקיים [...] היא סודות הבריאה ואני גילויים.
(לאה גולדברג: ׳הנחל שר לאבן׳, משירי הנחל; מתוך ׳על הפריחה׳, 1948).
והנה דוגמה עכשווית יותר - וגם כאן ניתן לראות שבין הניגודים ישנה הקבלה שאינה בהכרח ניגודית:
אתה לבן אני שחור / אני חשוך אתה באור / שמחמם כמו אמא [...]
אתה קטן אני גדול / אני רוצה אתה יכול […]
ואולי יבוא יום ונהפוך שווים / אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים […]
אני בוכה אתה צועק / אני טועה אתה צודק
זאת הצגה שלנו, ואין קהל ואין במה […]
משימת כתיבה
בעקבות הפיוט והשיר כתבו גם אתם שיר שבנוי על ניגודים.
אפשרות א: ספרו על ניגוד בין שני גורמים או על שני מצבים מנוגדים (למשל: קיץ וחורף, יעקב ועשו, אהבה ושנאה).
אפשרות ב: כתבו על מצב או אירוע שבו מתקיימים רגשות מנוגדים (למשל: שמחה ועצב כשילד גדל ועוזב את הבית), או על מצב ששני אנשים עשויים לחוות באופנים מנוגדים (למשל: שמחתו של הזוכה בתחרות, מול הקנאה והאכזבה של המפסיד).
נושא השיר: _______________________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________________
הניגודים שיופיעו בשיר (כתבו לפחות שלושה זוגות של ניגודים):
____________________ / ____________________
____________________ / ____________________
____________________ / ____________________
____________________ / ____________________
כעת כתבו את השיר (לפחות שמונה שורות). תוכלו לפתוח בתיאור הנושא או לגשת מיד לניגודים*.
ניתן להשתמש בתבנית של תקבולת לכל אורך השיר - שתי צלעות מקבילות (אפשר להוסיף רפריין/פזמון חוזר כמו בשיר ׳מי באש׳) או לארגן את השיר באופן חופשי יותר.
*במהלך כתיבת השיר תוכלו להסתייע במילות קישור המביעות ניגוד (ואילו, אולם, אך, אבל, לעומת), או להותיר לקורא את ההזדמנות לזהות בעצמו שמדובר בניגודים.
למתקדמים: ניתן להשתמש בחריזה, או בחזרה על המילים הפותחות את השורה או סוגרות אותה.
ניתן לשלב בשיר שאלה רטורית לשם העצמה של המסר, וכן לעשות שימוש בדימויים, סמלים או מטאפורות.
׳תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה!׳
להעשרה
דף מקורות לפיוט ׳ונתנה תוקף׳ עם השיר ׳מי באש׳ ותרגומיו: https://www.kibbutz.org.il
דף עבודה בעקבות השיר: https://www.tarbuty.org.il/page/25919/8
לאונרד כהן 2008,
צילום: By Rama - Own work, CC BY-SA 2.0 fr
עוד על השיר ועל מחברו:
הרחבה נוספת - (לשיעורי ספרות ותנ״ך) הקבלה וניגוד
כחלק מהותי מן השירה המקראית וכן בפיוט אנו מוצאים תבנית של שני חלקי משפט המקבילים זה לזה. יש לכך ביטוי נרחב בשירה העתיקה, ופעמים רבות ניתן למצוא תקבולות כאלה אף בשירה המודרנית.
מקובל להגדיר תופעה זו כ׳תקבולת צלעות׳, משום שניתן לזהות במשפט שתי ׳צלעות׳ מקבילות. בתקבולת יש בדרך כלל שתי צלעות (צלע א' וצלע ב'), ולפעמים שלוש צלעות.
מבחינים בין סוגים שונים של תקבולות:
א. תקבולות על-פי התוכן:
תקבולת נרדפת: צלע ב' חוזרת על הרעיון של צלע א' במילים נרדפות. כלומר, הן מביעות אותו הרעיון פעמיים. לדוגמה:
"האזינו השמים ואדברה / / ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים ל"ב 1),
"כה תאמר לבית יעקב / / ותגיד לבני ישראל" (שמות י"ט 3).
תקבולת משלימה: הצלע השנייה משלימה מבחינה רעיונית את הצלע הראשונה, ואף מפרשת אותה: "אשת חיל מי ימצא / / ורחוק מפנינים מכרה" (משלי ל"א 10).
תקבולת ניגודית: ישנו ניגוד בין הנאמר בצלע הראשונה והשנייה. לדוגמה: "בן חכם ישמח אב / / ובן כסיל תוגת אמו" (משלי י' 1).
ב. תקבולות על-פי הצורה והמבנה:
תקבולת כיאסטית (מצטלבת): בתקבולת זו סדר המילים בשתי הצלעות הוא הפוך, בצורת X - מבנה המילים הנרדפות בצלע א' הוא א, ב, ג, ואילו בצלע ב' בסדר הפוך: ג', ב', א'.
לדוגמה: "שופך דם האדם / / באדם דמו ישפך" (בראשית ט' 6).
תקבולת חוזרת: כאשר בצלע ב' ישנה חזרה על חלק מצלע א'.
לדוגמה: "מי כמוכה באלים ה' / / מי כמוכה נאדר בקודש" (שמות ט"ו 11).
תקבולת חסרה: כאשר בצלע אחת חסר מרכיב כלשהו שמצוי בצלע האחרת.
לדוגמה: "כי מציון תצא תורה / / ודבר ה' – מירושלים" (ישעיה ב' 3) – בצלע ב' חסר פועל, ולמעשה אותו פועל משרת את שתי הצלעות.
(מתוך: הספריה הוירטואלית של מט״ח - https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12766)
כל הזכויות שמורות לעמותת תפארת אורות
Comments