זיכרון השואה לעשרה בטבת – הוראות לגנבת הגבול /דן פגיס

יום עשרה בטבת שנקבע כיום הקדיש הכללי, מהווה תחנת זיכרון יהודית נוספת לשואה, מלבד יום הזיכרון הלאומי לשואה ולגבורה. בחרנו הפעם ללמוד אחד משיריו של דן פגיס, משורר המזוהה עם שירי השואה למרות שבמשך שנים רבות לא כתב עליה, ואפילו לא סיפר את הסיפור האישי שלו – גם לא למשפחתו הקרובה. שירו 'הוראות לגנבת הגבול' הוא חלק ממחזור השירים "בקרון חתום" שהופיע רק בספר השירה השלישי שלו, והוא מורכב משבעה שירים הממשיכים אחד את השני, ביניהם שירו המוכר "כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם".

השיר "כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם" מאת דן פגיס מופיע על אנדרטה במחנה ההשמדה בלז'ץ. כאן הוא מוצג על רקע תמונתו של המשורר כילד ברדאוץ.

על המשורר:

דן פגיס (1930-1986) היה משורר, מתרגם וחוקר של שירת ימי הביניים, מרצה בכיר וחבר סגל באוניברסיטה העברית. הוא נולד בשנת 1930 ברדאוץ שברומניה בשם סֶוֶרִין פגיס. כאשר היה כבן 4 אביו עלה ארצה. אמו מתה עליו בילדותו.

בשנת 1941, עם גירוש יהודי רדאוץ למחנות עבודה בטרנסניסטריה, דן בן ה-11 גורש עם סבו וסבתו לטרנסניסטריה. במסע המוות של 6,000 יהודי רדאוץ לטרנסניסטריה נספו כ-90% מהם בקור, ברעב, במחלות ובידי החיילים הרומנים. סבו נספה במחנות, ואילו דן שרד ושב למחוז בוקובינה, שם אומץ על ידי דודתו ששרדה אף היא את השואה.

בסוף 1946 הגיע דן לארץ ישראל והתחנך בקיבוץ מרחביה. הוא עבר לירושלים ולמד אנגלית וספרות עברית באוניברסיטה העברית, בין היתר אצל המשוררת לאה גולדברג. לאחר מכן החל בקריירה אקדמית של חוקר שירת ימי הביניים ופרסם מספר ספרי מחקר ועיון על השירה העברית בימי הביניים. כמו כן עסק בתרגום ובעריכה. מבין כתביו של דן פגיס התפרסמו שישה ספרי שירה ופרוזה, חלקם לאחר מותו. כמו כן ערך פגיס מספר ספרי שירה.

במשך שנים רבות לא דיבר על ילדותו, ואפילו למשפחתו הקרובה לא סיפר כיצד שרד את הגירוש ואת המחנות, אך כנראה בעקבות משפט אייכמן הוא החל לדבר על חוויותיו ואף לכתוב באופן ישיר אודות השואה. בסופו של דבר הפך דן פגיס לאחד המשוררים המזוהים עם נושא השואה, וברבים משיריו ניתן למצוא קשר מובהק לשואה במובן הרחב שלה ואולי גם ביטוי לקורות חייו ולעולמו הנפשי (ייתכן שאף ניתן לראות זאת בספר הילדים שכתב ואייר והקדיש לילדיו - 'הביצה שהתחפשה').

(מתוך אתר 'יד ושם': דן פגיס - yadvashem.orgותרבות.IL של מט"ח)

לפני קריאה:

התמונות והסיפורים אודות השואה במקורות ראשוניים ושניוניים מתאפיינים, מעצם טיבם, בתיאורים שמזעזעים את הנפש וקשים להכלה. בשנים האחרונות עולה לדיון במסגרות שונות השאלה האם הם אכן מנציחים את זכרון השואה ומסייעים לדור שלנו להבין את עוצמתה ואת נוראותיה, או אולי דווקא מעוררים אימה גדולה וכללית שמאפילה על הפרטים ומקשה על הזיכרונות האישיים והפרטיים מלהיכנס ללבבות.

- איזה סוג של זיכרון מצליח יותר לקרב אתכם אל הנושא של השואה? מה ממחיש יותר?

- מה מעורר אצלכם יותר הבנה של זכר השואה? (מאמרים, תעודות ומכתבים, מידע היסטורי או יצירות אמנות – סיפורים, שירים, תמונות או מנגינות)

- מה נגע בלב שלכם? אלו רגשות התעוררו אצלכם בעקבות יצירות מתקופת השואה או כאלה שנוצרו בעקבותיה?

אילו מילים וביטויים הייתם מצפים לפגוש בשיר על השואה? אילו ביטויים נוספים עשויים לעורר קונוטציה לשואה מבלי לומר זאת במפורש?

שם השיר – 'הוראות לגנבת הגבול' – רומז לכך שהקורא עשוי למצוא בו הנחיות מועילות כיצד לעבור את הגבול בגנבה, ללא אישור. אילו הוראות אתם הייתם נותנים למי שצריך 'לגנוב את הגבול'?

קריאת השיר

הוֹרָאוֹת לִגְנֵבַת הַגְּבוּל / דן פגיס

אָדָם בָּדוּי, סַע. הִנֵּה הַדַּרְכּוֹן.

אָסוּר לְךָ לִזְכֹּר.

אַתָּה חַיָּב לְהַתְאִים לַפְּרָטִים:

עֵינֶיךָ כְּבָר כְּחֻלּוֹת.

אַל תִּבְרַח עִם הַגִּצִּים מִתּוֹךְ

אֲרֻבַּת הַקַּטָּר:

אַתָּה אָדָם וְיוֹשֵׁב בְּקָרוֹן. שֵׁב נִנּוֹחַ.

הֲרֵי הַמְּעִיל הָגוּן, הַגּוּף מְתֻקָּן,

הַשֵּׁם הֶחָדָשׁ מוּכָן בִּגְרוֹנְךָ.

סַע, סַע. אָסוּר לְךָ לִשְׁכֹּחַ.

© (מתוך האתר: https://tarbutil.cet.ac.il. כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם)

• לקריאת מחזור השירים השלם ולעיון נוסף: קרון חתום / דן פגיס | תרבות.il (cet.ac.il)

• לקריאה נוספת על המשורר ויצירתו: מט"ח – (cet.ac.il); לקסיקון הספרות העברית (osu.edu)

• פעילות בעקבות השיר 'כתוב בעיפרון בקרון החתום' – אתר לב לדעת: http://www.levladaat.org/lesson/1313

אמצעי עיצוב בשיר:

היפוך ('שיר מתהפך')

בשירים רבים מסופר על תהליך שהתרחש אצל המשורר או הדובר בשיר, ופעמים שהוא אף עובר מהפך של ממש – בקורות חייו או בתוך עולמו הפנימי. כך למשל מספר משורר התהילים בפרק ל': 'הפכת מספדי למחול לי' (האבל הופך לריקודי שמחה) או: 'לערב ילין בכי – ולבוקר רינה' (המשורר הלך לישון בבכי, וקם אל יום חדש ושמח, כשהצרה כבר עברה). במהלך הפרק הזה המשורר גם עובר מהפך נפשי ממצב של שאננות ובטחון בכוחו, למצב של הכרת תודה לה' שהציל אותו מצרותיו, מאויביו וממוות. כך בתחילת הדרך: 'ואני אמרתי בשלוי (בזמן שלוותי, בשאננותי) בל אמוט (לא אפול) לעולם', ובסופו של התהליך: ה' א-להי לעולם אודך'.

לעיתים התהליך או ה'היפוך' מתרחש לא אצל הדובר בשיר, אלא אצל הקורא. השיר מוביל את הקורא במשעול עקלקל, שלפעמים בסופו מגיע שינוי הבנה קיצוני של מערכת היחסים שיוצר השיר, או (בלשונו של מנחם פרי שטבע את המושג) ״התהפכות״ השיר. לעיתים השיר מתהפך ממש בשורותיו האחרונות או בבית האחרון שלו, וכך למעשה נוצרת מעין 'פואנטה' ('חוד') בסוף היצירה.

בכמה משירי 'תור הזהב' של יהדות ספרד, ניתן למצוא 'היפוך' מעין זה. למשל, בשיר הקינה 'ראה שמש' של ר' שלמה ן' גבירול, נדמה בתחילה שהשיר הוא שיר טבע, העוסק בתיאור השקיעה: 'ראה שמש לעת ערב אדומה...'. רק בשורה האחרונה הקורא מגלה שזהו שיר קינה אודות ידידו ומגינו השר יקותיאל חסן: 'כאילו בשק על מות יקותיאל תכסה'. בשיר 'הבא מבול' של ר' יהודה הלוי מופיע ההיפוך באופן אחר: השיר מתאר לכל אורכו את הסכנות והפחדים המאפיינים את המסע בלב ים, אך בשורה האחרונה הוא הופך את הכל ומספר על שמחתו הגדולה במסע על אף כל התלאות: 'וים יזעף ונפשי תעלוז / כי אֱלֵי מקדש א-לוהיה קרבה'.

היפוך מעין זה ניתן למצוא גם בשירה העברית החדשה. היפוך בבית האחרון מאפיין כמה משיריו של אלתרמן כמו: 'האם השלישית' (שלש אמהות שרות – השתיים הראשונות מקוננות על בנן שנהרג בנסיבות טראגיות, והשלישית מקוננת על בנה שאיננו, אך אולי הוא עדיין חי), 'זמר שלש התשובות' (האהובה מוכנה לקבל כל משאלה ובקשה של האהוב, אפילו לעזבו לעולם, אך בבית האחרון היא מצהירה כי בדבר אחד לא תוכל להיענות לו – "לעולם לא אוכל לשכוח") וכן בשיר 'ניגון עתיק' ('אם תרדנה בליל דמעותייך' – שיר שעורר סערה בעקבות הסיום המפתיע והקיצוני שלו). כך גם בכמה משירי ביאליק, כמו השיר 'לא זכיתי באור מן ההפקר' (לאורך היצירה המשורר מתייחס אל המתרחש בקרבו, אך בשורות הסיום השיר 'מתהפך' ופונה אל הנמענים) וכן אצל לאה גולדברג ב'שירי סוף הדרך' (במהפך בין 'אין חדש תחת השמש' לבין 'חדש כל יום תחת השמש'), נתן יונתן ('היה לנו הכל') ועוד.

א. כדרכו של דן פגיס, אין בשיר אזכור ישיר של מושגים ושמות מן השואה, אך הוא משתמש במילים טעונות, בעלות קונוטציה מובהקת של שואה, ובסמלים.

1. אילו מילים וביטויים בשיר מרמזים על כך שאמנם מדובר בשיר אודות השואה?

2. מהי הקונוטציה של מילים אחרות משמעותיות בשיר? אילו רגשות הן עשויות לעורר בקוראים?

3. כתבו מה מסמלים הפרטים הבאים: עיניים כחולות, דרכון, גיצים ועשן, ארובה, קרון, מעיל/גוף, שם חדש.

ב. ההוראות בשיר מסייעות לבורח להסתיר את זהותו האמיתית. השלימו בטבלה את השינוי שהוא צריך לעבור (לעיתים ההשלמה אינה מופיעה במפורש בשיר, ויש צורך להשלים מתוך ההגיון או בעזרת הדמיון):

מהו ההיפוך המופיע בשיר 'הוראות לגנבת הגבול'? מהו התהליך המתואר בו וכיצד הוא 'מתהפך'?

כיצד ניתן לראות בשיר השתקפות של התהליך שעבר דן פגיס עצמו ביחס לזכרון השואה?

משימת כתיבה:

כתבו שיר העוסק בזכרון השואה (לא בהכרח שיר העוסק בשואה עצמה, אלא בדרך שבה אנו זוכרים או מנציחים אותה) ובו עליכם להתייחס לתשובותיכם בחלק 'לפני קריאה': כיצד אתם זוכרים את השואה או איך אתם מעדיפים להתייחס אליה? אילו רגשות משמעותיים חוויתם בעקבות אירועים, טקסים או סיפורי חיים הקשורים בשואה?

אפשרות א': בכתיבתכם נסו לשקף תהליך כלשהו או היפוך שעברתם ביחס לזכרון השואה.

ראשית כתבו במשפט אחד את שלבי התהליך (למשל: בתחילה נרתעתי מהסיפורים ונמנעתי מלעסוק בנושא השואה, אך לאחר שפגשנו בכיתה איש עדות שסיפר את סיפורו האישי כנער בן גילי בשואה – הרגשתי הזדהות והתחלתי להתעניין ולקרוא עוד ספרים בנושא, ואף יזמתי מפגש בבית הספר עם אחד הסופרים).

נקודת התחלה: _______________________________________________________

השינוי או ההיפוך שחל בי: _________________________________________________

אפשרות ב': כתבו את השיר באופן שהקורא יעבור תהליך או 'היפוך' – בתחילת השיר הוא יחשוב ש________________________________________________________________ ובסוף השיר יתברר ש___________________________________________________).

כתבו לפחות 8 שורות.

מומלץ להשתמש בביטויים או מילים בעלות קונוטציה של שואה (ואולי להימנע מאזכור ישיר).

למתקדמים:

לעיון נוסף:

קראו את המאמר בקישור הבא: הביצה שהתחפשה: סיפורו של הילד דן פגיס בשואה (nli.org.il). האם תוכלו למצוא אנלוגיה בין התהליך המופיע בשיר, לבין גילגוליה של הביצה בסיפור הילדים המוכר 'הביצה שהתחפשה'?

לעיצובים נוספים: שבצו בשיר לפחות שני אמצעי עיצוב נוספים, כמו:

- חזרה על מילים או תבנית תחבירית.

- שיבוץ מטקסט אחר, או רמיזה כלפיו (אלוזיה).

- שילוב מילים בעלות קונוטציה (למשל של שואה), שתסייע לבטא את הרגשות שלכם.

- הצבת שאלה רטורית להעצמת המסר.

בהצלחה!