לכבוד ט"ו בשבט ובעקבות פטירתו של המשורר יורם טהרלב, בחרנו להביא מזמרת הארץ – שיר שבו עץ השקדיה פורח. דווקא בתקופה זו של התכנסות והסתגרות, אולי אנו זקוקים לשיר שקורא לנו לצאת אל הטבע ואולי אפילו להזמין אורחים הביתה...
יורם טהרלב (1938–2022) יורם טהרלב נולד בכ״ב בשבט תרצ״ח (24 ביוני 1938) בקיבוץ יגור, להורים שעלו ארצה כחלוצים מליטא. אביו, חיים טרלובסקי-טהרלב (1915–1963), חיבר שירים ומחזות בעברית וביידיש. ספרו המרכזי, יצירה שירית מקיפה מחיי הקיבוץ בשם ׳נוה הסלעים׳, הוצא לאור ב-1998 מעזבונו בידי בנו. יורם טהרלב שירת בצבא ככתב העיתון ׳במחנה גדנ״ע׳ ורכש בו מיומנויות של כתיבה עיתונאית. ב-1964 חיבר את שירו הראשון, שהולחן בידי נחום הימן וזכה להצלחה רבה. מאז נעשה פזמונאי ידוע ומבוקש, וחיבר כאלף שירי זמר ללהקות צבאיות, לזמרים ולמחזות-זמר. בין הנודעים בשיריו: ׳הבלדה על יואל משה סלומון׳, ׳גבעת התחמושת׳, 'על כפיו (אליהו הנביא)', ׳קום והתהלך בארץ׳, 'עוד לא תמו כל פלאיך', 'צל ומי באר' ועוד רבים. מ-1966 חיבר, תרגם ועיבד יותר מששים ספרי ילדים, ופרסם ארבעה ספרי שירה וכן ספרי עיון בנושאי שירה, תנ"ך ועוד. מאז תחילת שנות השמונים הוא מגיש מופעי קריאה וזמר לפני קהל, המבוססים על קטעי הומור בנושאים שונים מפרי עטו בשילוב עם שיריו המבוצעים בידי זמרים. יורם טהרלב נפטר לאחר מחלה קשה בד׳ בִּשְׁבָט תשפ״ב, 6 בינואר 2022. הוא זכה בשני פרסים על מפעל חיים בזמר העברי: פרס אקו״ם (1996) ופרס תמו״ז (2003). עפ"י אבנר הולצמן [לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית]
לפני קריאה אילו מראות, צלילים, ריחות וטעמים מקיפים אותנו כעת? מה מוסרים לנו החושים שלנו? האם נוכל לדמיין בבהירות אירוע בעבר הרחוק או הקרוב, ולשחזר בדמיון את כל מה שחשנו כשהיינו בו? צל ומי באר / יורם טהרלב
במדרון מעל הוואדי עץ השקדיה פורח באוויר ניחוח הדסים זה הזמן לפני הקיץ שעריו הלב פותח ותמיד ברוכים הנכנסים. בימים אשר כאלה מחכים עד בוא הליל מחכים לצעדים קרבים לא סוגרים את הבריח לא עוצמים את העיניים בימים כאלה מקשיבים. מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם מי שעייף ימצא פה צל ומי באר מי שסוכתו נופלת חרש ייכנס בדלת חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר. זה הבית שבנינו זה האורן שנטענו זה השביל וזוהי הבאר מי שבא לפה – אחינו מי שבא יסב איתנו והשער שוב לא ייסגר.
וכך כותב המשורר על נסיבות כתיבת השיר:
השיר מצייר את נוף הכרמל שלרגליו גדלתי. בין השיטין נרמז אירוע שחוויתי בעודי ילד קטן. בשנת 1945 הצליחה יחידה מחתרתית של הפלמ"ח לפרוץ למחנה המעצר בעתלית, בו נכלאו עולים לא-חוקיים שהגיעו לארץ בלי רישיונות. לאחר שנפרצה הגדר ונוטרלו השומרים, יצאו העולים לחופשי ובליווי משחרריהם הלכו ברגל לכיוון הכרמל כדי להגיע בלילה מעתלית ליגור. רק בודדים הצליחו לעמוד במאמץ האדיר הזה והגיעו ליגור בשעות הצהריים שלמחרת. במדרון היורד מההר הקיפו אותם שוטרים בריטים, אך חברי הקיבוץ התערבבו בין העולים והעלימו אותם בתוך חדרי המגורים. גם בחדר המגורים הקטנטן של הורי התארחה במשך חודש עולה חדשה, עד שהרוחות נרגעו והיא הועברה למקום אחר בארץ. 'מי שסוכתו נופלת/ חרש ייכנס -בדלת/ ותמיד יוכל להישאר'... )יורם טהרלב - מבחר שירים - צל ומי באר (taharlev.com :
לקריאה נוספת, ראו גם: צל ומי באר - שיר העפלה? - מאמרים - ד''ר איתי פלאות (plaot.com)
להאזנה לביצועים של השיר (YouTube): צמד הפרברים (בלחן של לוי שער); חידוש של נועם מיכאל.
אמצעי עיצוב בשיר
בספרות – גם בפרוזה וגם בשירה – אחד הכלים הבסיסיים הוא תיאור באמצעות החושים. התיאורים הם שער, דרכו יכול הקורא להיכנס אל תוך העולם שהשיר יוצר, ולחוות אותו בעצמו באמצעות עיניו, אוזניו או חושיו האחרים של המשורר. במקביל, ניתן להתוודע גם אל עולמו הפנימי של השיר, באמצעות התיאורים החושיים הללו, אשר פותחים צוהר אל הרגשות, המחשבות, ההרהורים והרצונות של הדובר בשיר או של המשורר עצמו.
החושים - התיאורים שמופיעים בשירה תיאור ה'פנימי' – הלכי-הרוח, הרגשות או התנועה הנפשית שמובעים באמצעות התיאורים
· קראו את השיר. חפשו את החושים המשתתפים בחוויה המתוארת בו, וזהו את הרגשות, הערכים והכוונות שעומדים מאחורי התיאורים הללו.
· השלימו את הטבלה:
משימת כתיבה:
חשבו על אירוע – היסטורי או אישי – שיש לו משמעות עבורכם, וכתבו עליו שיר.
א. תארו את הרקע לאירוע. נסו לתת לקוראים לחוש ממש כאילו הם נמצאים בזמן ובמקום ההם.
תארו אותו באמצעות כל החושים. (לכבוד ראש השנה לאילנות מומלץ לתת תיאור נוף מן הטבע, אך ניתן כמובן לבחור גם פיסת נוף עירוני או ביתי). הרקע יכול להיות אמיתי או דמיוני – אפשר לצאת החוצה, לראות מהחלון או להסתמך על ציור/תמונה; אפשר גם לעצום עיניים ולדמיין.
ב. תארו את המצב הפנימי באירוע המתואר – רגשות, הלך-רוח, הרהורים, רצונות או כוונות.
- כתבו מתוך נקודת המבט שלכם או של אחד הנוכחים באירוע.
*. אפשר בבית הראשון לתאר את הרקע (החיצוני) לאירוע, ובבית השני לתת את התיאור הפנימי.
! כתבו 8 שורות לפחות ותנו לשיר כותרת.
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________ ___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
למתקדמים:
א. מומלץ לכלול בשיר גם חזרה (אנאפורה) על מילים, ביטויים או תבניות, כדי להדגיש ולפשט את המסר, וכדי ליצור מסגרת ברורה ומובחנת – ברעיונות ובצלילים.
ב. במהלך הכתיבה כדאי להשתמש לפחות בעוד אחד או שניים מבין אמצעי העיצוב הבאים:
- מטאפורה, האנשה או שימוש בסמלים (חפץ/בגד/בעל חיים/צמח וכדו').
- שיבוץ מטקסט אחר, או רמיזה כלפיו (אלוזיה).
- שילוב מילים בעלות קונוטציה מסויימת, שתסייע לבטא את הרגשות שלכם.
- הצבת שאלה רטורית להעצמת המסר.
בהצלחה!
והנה pdf של השיעור
כל הזכיות שמורות למורה דרך - נכתב ע" דניאל סרי לוי
Comments