שיר לחנוכה: יַחַד בְּאוֹרְךָ - רבי יהודה הלוי

לפני קריאה

השיר שבחרנו הפעם לכבוד חג האורים הוא פיוט (= שיר תפילה או 'שיר קודש') שבמרכזו עומד האור.

הפיוטים נכתבו בעיקר לאורך אלף השנים האחרונות, כחלק מסידור התפילה וכתוכן הנלווה למועדים וטקסים יהודיים, וחלקם משמשים בכך עד היום. הפיוטים מסווגים על פי תפקידם במסגרת התפילה, על פי מעגל השנה ומעגל החיים, ביניהם: פיוטי 'רשות' לשליח הציבור (נאמר כאשר הוא ניגש להתפלל), פיוטי 'סליחות' לימי צום ולימים הנוראים, 'קינות' - פיטוי אבל לתשעה באב, זמירות לסעודות השבת, וכן שירים לחגים, לחתונות, לבריתות ועוד.

השיר שלפנינו הוא פיוט מסוג 'מאורה' - פיוט המשולב בתפילת השחרית בתוך ברכת 'יוצר אור' (הברכה הראשונה הנאמרת לפני 'קריאת שמע'). פיוטי ה'מאורה' עוסקים תמיד באור, שכן ברכת 'יוצר אור', בה הם משולבים, עוסקת בבריאת האור ובטובו של האל שמחדש בכל יום את העולם ומאיר אותו. ככל הנראה יועד הפיוט במקורו לשבת חנוכה, והבית האחרון מתייחס למנורת הזהב המופיעה בנבואת זכריה הנקראת בהפטרת שבת חנוכה. בימינו פיוט זה אינו מופיע עוד בתפילה, אך במסורות משפחתיות בעדות שונות הוא מושר בהדלקת נרות חנוכה לאחר הפיוט 'מעוז צור'. (מתוך: אתר הפיוט והתפילה (nli.org.il)

קריאת השיר

כפיוטים רבים, גם הטקסט של הפיוט שלפנינו הוא מאתגר לקריאה, בין היתר משום שהוא נכתב במשלב גבוה, וברובד לשוני שהיה נהוג בעברית לפני כאלף שנה. כדי להקל על קריאת השיר עם התלמידים מומלץ להיעזר בפירוש לשיר (ניתן לכתוב מראש פירוש לכמה מן המילים הקשות, ולהיעזר בו תוך כדי קריאה) ולהאזין לביצועים שונים של הפיוט במסורת עדות ישראל.

(מעובד מתוך: אנציקלופדיה יהודית - 'דעת'. עוד על ריה"ל באתר הפיוט והתפילה).

אמצעי עיצוב בפיוט

בפיוט זה ניתן לזהות כמה מאמצעי העיצוב האופייניים לשירת הקודש בספרד בימי 'תור הזהב'. נציין כאן שניים מהם:

אקרוסטיכון: האקרוסטיכון (מיוונית – קצה השורה) מהווה מעין מסר או סדר מסויים, העולה מקצות הבתים, הטורים או המחרוזות – בדרך כלל ראשי השורות.

סדר כזה עשוי להיות למשל כך שהאותיות הפותחות בכל מקטע מסודרות לפי סדר אלפביתי ישר (אבג"ד), הפוך (תשר"ק) או משולב (א"ת ב"ש).

אקרוסטיכון נפוץ נוסף הוא חתימת שמו של המחבר בראשי הבתים או המחרוזות. קיימים סוגי 'מסרים' אחרים כמו רמז לנמען, שם ה', וכן ברכות ואיחולים שונים.

שיבוץ: שילוב טקסט קדום יותר בתוך היצירה (שיבוץ אופייני הוא שילוב של פסוק, ביטוי חז"לי או ציטוט מן התפילה בתוך פיוט).

כאשר משובץ טקסט קדום יותר ביצירה, יש בכך גם קישוט ספרותי (מעין שיבוץ של אבן יקרה בתוך תכשיט, אך לרוב יש בכך גם תרומה למשמעות היצירה, והעשרת התוכן שלה באמצעות רובד משמעות נוסף.

למשל: ציטוט של פסוק כשיבוץ בפיוט או בשירת החול, מפנה את תשומת לבו של הקורא אל הקישור שבין הסיפור התנכ"י לבין התוכן של השיר. כך יוצק המשורר אל תוך השיר ממד נוסף של משמעות, הנובע מתוך המקור התנכ"י וההקשר שלו.

1. זהו את האקרוסטיכון בפיוט שלפנינו: _______________________________________________________.

2. עיינו בפירוש לפיוט, השלימו את הטבלה לפי הדוגמה - כתבו לצד כל שיבוץ את המקור ואת הקשר שלו לפיוט:

הקשר לפיוט 'יחד באורך' (לעיתים על פי ההקשר במקור)	השיבוץ ומקורו
גם משורר התהילים מביע תקווה לראות אור (=להיגאל) באור ה' שיתגלה	בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר (מתהילים ל"ו)
	עד אן (על פי איוב ח', ג')
גם האור נברא באמירת ה' "יהי אור - ויהי אור"

משימת כתיבה

חברו פיוט חדש לחג החנוכה - כתבו שיר על אור או על נס שאירע (לכם או למישהו שאתם מכירים).

את השיר/הפיוט עליכם לסדר על פי אקרוסטיכון - השם שלכם או מסר קצר הקשור לחג החנוכה.

שבצו בשיר לפחות שלשה פסוקים או ציטוטים מפורסמים אחרים הקשורים לחנוכה או באופן כללי לנס.

- מומלץ לחבר פזמון קצר שיכלול את המילה 'אור' או 'נס'.

כתבו שמונה שורות לפחות*. ___________________________________________________________________

___________________________________________________________________

*למתקדמים

ניתן להעשיר את השיר באמצעות אמצעי עיצוב נוספים, כמו:

- שימוש במטאפורה שתמחיש את הרעיון שלכם או תעשיר אותו.

- חזרה (על ביטוי/מילה/חרוז/תבנית) שתדגיש את המסר העיקרי ותיתן קצב או התאמה צלילית.

- שילוב תיאורים שמוסרים לכם החושים.

- שילוב מילים בעלות קונוטציה מסויימת, שתסייע לבטא את הרגשות שלכם.

- הצבת שאלה רטורית להעצמת המסר.

ד"ר מאיר אקשטיין