השגרה עומדת בפתח, לאחר תקופה ארוכה של חגים רצופים. הסתיו מתחיל לרשת את מקומו של הקיץ, והשנה החדשה יוצאת לדרך בתקווה לתקופת למידה רצופה ופורייה.
לפני קריאה - מה קורה לנו אחרי החגים? כיצד אנו ניגשים אל השגרה החדשה-ישנה? - האם אנו חשים שמחה או קושי? האם אנחנו מרוצים מהחזרה שלנו לשגרה? - האם החגים והחופשה הותירו בנו תחושת מיצוי וסיפוק או שהיינו רוצים עוד ועוד? קריאת השיר
התחדשות אחרת* עייפות בלתי מוסברת פיק ברכיים לא מובן צל שרב על כל הדרך ואבק לבן אבל עודך משווע לגשמי ברכה עוד רחוקה מנוחתך (פזמון) אחרי החגים יתחדש הכל יתחדשו וישובו ימי החול האוויר, העפר, המטר והאש גם אתה, גם אתה, תתחדש. בגנך פורחים לפתע עץ הפרי ועץ הסרק ועץ החלומות ועץ הטוב והרע ומוטלים כל כליך בחצר ביתך לא נשלמה מלאכתך במסע שלא נגמר בין שדות הצל ושדות האור יש נתיב שלא עברת ושתעבור שעון סמוי מן העין מצלצל לך לא נשלמה אהבתך
* לשיר זה קיימות שתי גרסאות. הבאנו כאן את הגרסה המאוחרת בלבד, אך אפשר גם להשוות בין הגרסאות ואף להתייחס לנסיבות שהביאו את המשוררת לכתוב גרסה נוספת לשיר (ראו למשל בקישור זה).
§ להעמקה ולהעשרה ולשמיעת השיר בגרסותיו השונות: https://www.tarbutil.cet.ac.il
נעמי שמר
משוררת ומלחינה, כלת פרס ישראל ומעמודי התווך של הזמר העברי, כתבה והלחינה מאות שירים ללהקות צבאיות, להרכבים קוליים ולטובי הזמרים והזמרות בארץ. שיריה הפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של החברה הישראלית.
נעמי נולדה בקבוצת כנרת להוריה מאיר ורבקה ספיר בי"ז בתמוז תר"צ (1930), נפטרה בז' בתמוז תשס"ד (2004) לאחר מחלה קשה, ונטמנה בבית הקברות של כנרת.
בין השירים שכתבה והלחינה היו גם כאלה שהפכו למעין הימנון בתקופות שונות בחיי המדינה, ובראשם 'ירושלים של זהב', ושירים נוספים כמו: 'שנינו מאותו הכפר', 'לו יהי', 'שירת העשבים', 'חורשת האקליפטוס' 'על הדבש ועל העוקץ' ועוד. (מעובד מתוך: אתר הספריה הלאומית: תחנות בחייה של נעמי שמר (nli.org.il))
אמצעי עיצוב בשיר:
מטאפורה (מיוונית: meta - מעֵבר ל..., מבעד ל...; pherein - לסחוב, לשאת).
המטאפורה – אחד מסוגי הלשון הציורית – היא ביטוי לשוני, שבו תכונות של דבר מתחום אחד מושאלות ומועברות לדבר מתחום אחר. במלים אחרות: מטאפורה היא ביטוי המערב באמצעות השפה בין תחומים שונים של המציאות.
מטאפורה, או השאלה, יוצרת זהות משתמעת בין שני יסודות, אך לא באופן מפורש (בלי המילה 'כמו' וללא כ' הדימוי). יסוד או תכונה מועתקים משדה סמנטי (=תחום משמעות) אחד לשדה אחר, ונוצר צירוף מילולי חדש – מעין ציור לשוני בעל משמעות מפתיעה. מטאפורה היא צירוף שבו לפחות מילה אחת מופיעה בשינוי מובנו או משמעותו המילונית.
ביטויים רבים הם למעשה מטאפורות, כגון: 'לא מצא ידיו ורגליו', 'העלה חרס בידו', 'הניח מעותיו על קרן הצבי' וכדו', ואף ביטויי עגה ('סלנג') כמו: 'עף על עצמו', 'שבר את הראש', 'סוף הדרך' ועוד. בשפת היום יום נתקלים לעיתים במטאפורות שחוקות, כלומר ביטויים שבנויים על השְׁאלות שגורות כל כך, עד שאין שמים לב לכך שהן מטאפורות. למשל: 'יד הגורל', 'לב ים' (ואולי אף 'ראש ההר' או 'ראש הממשלה'). כך גם פעלים כמו: 'שואף', 'חותר', 'נרתע' וכדו' עשויים לתפקד כמטאפורה (שחוקה), ולעיתים משמעותם אינה מילולית.
בשירה משמשת המטאפורה כאחד מאמצעי העיצוב המרכזיים, משום שהיא מסייעת לבטא מחשבות, רגשות וחוויות באופן שונה, מפתיע, מקורי ומגוון. כמו כן היא יוצרת קישורים בין עולמות שונים ובכך מעשירה את היצירה. במקרים רבים המטאפורה חידתית יותר והיא 'מערפלת' את המשמעות, וכך נפתחות בפני הקוראים אפשרויות נוספות וחדשות לפרשנות.
כך למשל בשיר 'לו יהי' של נעמי שמר אפשר למצוא מטאפורות שממחישות את התקווה אל מול הפחד והשכול של מלחמת יום כיפור:
עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד... ואם בחלונות הערב אור נרות החג רועד... ואם פתאום יזרח מאופל על ראשנו אור כוכב... (מעובד מתוך: הספריה הוירטואלית של מט"ח | משה"ח, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים – www.cet.ac.il/)
משימה:
מצאו 7 מטאפורות המופיעות בשיר, ושבצו אותן בטבלה. נסו להסביר את המשמעות של כל אחת מהן.
למתקדמים: אמצעי עיצוב נוספים סמל – מה מסמלים ארבעת היסודות הרמוזים בשיר: האויר, העפר, המטר והאש? חזרה – כיצד מסתיים כל בית? מדוע לדעתכם המשוררת סיימה כל בית באופן זהה? מה תורמת החזרה בפזמון על המילים 'גם אתה'? רמיזה (אלוזיה) – לאיזה סיפור שולח אותנו האזכור של 'עץ הטוב והרע'? נסו להסביר כיצד הרמיזה המופיעה כאן עשויה להעשיר את השיר? כתיבה כתבו גם אתם שיר העוסק בחזרה לשגרה – תוכלו למשל לספר על הקשיים שבתקופה ללא חגים וחגיגיות, או לכתוב על הביטחון והיציבות שהיא משרה. ניתן גם לכתוב על התקופה האפורה והפורייה של החורף, על שגרת הלימודים או על חיי היומיום ועל המשימות השגרתיות בבית.
בשלב הראשון (אפשר להחליף בין שני השלבים – להתחיל עם הרעיון לכתיבה, ורק אחר כך לחפש מטאפורות מתאימות). -כתבו לפחות ארבע מטאפורות שיכולות לבטא את היחס שלכם לשגרה.
אפשר לחשוב על תחומים שונים, ולנסות לשאוב מהם רעיונות למטאפורה שתתאים לכם (למשל: טבע – צמחים ובעלי חיים, גרמי השמים, אקלים, תופעות גיאולוגיות ועוד, או מהעולם האנושי – מקצועות ותהליכי ייצור, מציאות עירונית, מעגל החיים או יחסים בין אנשים)
1. __________________________________________________________________
2. __________________________________________________________________
3. __________________________________________________________________
4. __________________________________________________________________
בשלב השני – כתבו בכמה משפטים את עמדתכם או את הרעיונות שאותם תרצו לבטא בשיר.
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
בשלב השלישי – שבצו את המטאפורות שיצרתם בתוך שיר שיבטא את הרגשות, המחשבות או החוויות האישיות שלכם. כתבו לפחות 8 שורות:
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
___________________________________________________________________
למתקדמים:
שבצו בשיר לפחות שני אמצעי עיצוב נוספים, כמו:
- חזרה על מילים או תבנית תחבירית.
- שיבוץ מטקסט אחר, או רמיזה כלפיו (אלוזיה).
- שילוב מילים בעלות קונוטציה מסויימת, שתסייע לבטא את הרגשות שלכם.
- הצבת שאלה רטורית להעצמת המסר.
בהצלחה ובתקווה לשגרה בריאה וברוכה!
להדפסה pdf
Comments